logo-white

תוכן עניינים

הלכות פורים

הלכות פורים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט

פרק ב - חודש אדר. פרק ב - חודש אדר

משנכנס אדר מרבים בשמחה

facebook email whatsapp

"משנכנס אדר מרבים בשמחה". לא רק ימי הפורים הם ימי שמחה, אלא החודש כולו הוא חודש שמח, כמו שנאמר במגילת אסתר: "וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב"1. שמחה זו, המתחילה כבר מתחילת החודש, מיוחדת לחג הפורים. בחנוכה למשל, אין מרבים בשמחה משנכנס חודש כסלו, אלא רק בימי החנוכה. הסיבה לכך היא שחודש אדר כולו מבטא את הנצחיות של עם ישראל. כאשר ערך המן גורל באיזה חודש להשמיד את עם ישראל, הוא ראה סימן טוב בכך שחודש אדר עלה בגורלו. זאת כיוון שחודש אדר הוא החודש האחרון במניין החודשים, ועלה בדעתו שכשם שחודש אדר הוא בסוף השנה, כך יהיה סוף וכליה לעם ישראל בחודש זה. אבל עם ישראל הוא עם נצחי, וכשם שלאחר סיום השנה בחודש אדר, מיד מתחילה שנה חדשה, כך גם בעם ישראל, כל סוף הוא התחלה של תקופה חדשה. לכן שמחת פורים מתחילה כבר בתחילת חודש אדר, לבטא את הנצחיות של עם ישראל ואת היכולת שלו לצמוח ולהתחדש מתוך כל משבר2

השמחה שמרבים בה היא שמחה של מצווה, כגון ריקוד ושירה של שירי קודש, והסרת עצב ודאגה מן הלב3. אבל אין הכוונה לשמחה שיש בה פגיעה או זלזול בכבודם של חברים ומורים, שכן אין זו שמחה אלא הוללות, והיא אסורה כל השנה.

 

3 הערות

1.
אסתר ט כב. תענית כט א, ומשנ"ב תרפו ח, ואשל אברהם (בוטשאטש) שם. ועיין אשל אברהם שם, שמרבים בשמחה בכל חודש אדר. ועיין שו"ת שאילת יעב"ץ חלק ב סימן פח, והליכות שלמה פרק יח הערה 35, שבשנה מעוברת מרבים בשמחה רק באדר שני, ועיין שו"ת חתם סופר חושן משפט סוף סימן כ, שמשמע שמרבים בשמחה כבר באדר ראשון. ועיין מקראי קודש לרב הררי פרק ב הערה א, בשם הגר"א נבנצל שליט"א, שיש להרבות בשמחה כבר משבת מברכים של חודש אדר, שכבר אז מתחילה הארת חודש אדר.
2.
עיין אור חדש למהר"ל פרק ג ד"ה הפיל פור.
3.
עיין נימוקי או"ח סוף סימן תרפו, והליכות שלמה פרק יח הערה 36.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ