זכר למחצית השקל

ה' טבע בטבע האנושי את תכונת ההתרגלות למצבים שונים, גם אם הם קשים. בזכות תכונה זו, אנשים יכולים להתאושש מאירועים לא נעימים ומאסונות שפקדו אותם. לצד היתרון שיש בתכונה זו, יש בה חיסרון, שהאדם עלול להתרגל גם למצבים קשים שניתנים לשינוי, במקום להתאמץ ולתקנם. זה מה שעלול לקרות לנו בעניין חסרון המקדש, שחלילה נתרגל לחסרונו. לכן תיקנו חכמים תקנות והנהיגו בישראל מנהגים שמזכירים את חסרון המקדש, כדי שנשים על לבנו את חסרונו ונתעורר לפעול לבניינו. אחד המנהגים שהונהגו בישראל לשם כך הוא "זכר למחצית השקל". 

בזמן שבית המקדש היה קיים, בחודש אדר היו גובים מכל אדם מחצית השקל לצורך קרבנות הציבור בבית המקדש¹. זכר לגבייה זו, בזמן הזה נוהגים לתת לצדקה סכום של מחצית מהמטבע שמשתמשים בו במקום הנתינה. למשל, בישראל נותנים חצי ש"ח, ובארצות הברית - חצי דולר. מכיוון שבפסוקי הציווי על מחצית השקל, מוזכרת המילה "תרומה" שלוש פעמים, נוהגים להוסיף ולתת סך הכול שלושה חצאי שקלים². יש מיוצאי ספרד שמחמירים ונותנים סכום ששווה למחצית השקל שנתנו בזמן שבית המקדש היה קיים³, שזהו סכום השווי של עשרה גרם כסף טהור⁴. מכיוון שערך הכסף משתנה מזמן לזמן, יש לברר בכל שנה מהו המחיר של עשרה גרם כסף טהור, ולתת סכום זה לצדקה. בשנים האחרונות, השווי של עשרה גרם כסף טהור נע בין עשרים ש"ח לשלושים ש"ח.