הפטורים מהתענית

רמ"א תרפו א, ופסקי תשובות שם ג, וביאור הלכה תקנ א ד"ה הכל, ורוח חיים (פלאג'י) תקנ א. ועיין חזון עובדיה פורים עמ' לז, שמעוברת פטורה מהצום רק לאחר שלושה חודשים להריונה, ואם סובלת מהקאות ומיחושים או חולשה רבה, פטורה מהתענית אף קודם לכן. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שמיד עם ידיעתה על הריונה, היא פטורה מהצום, כיוון שמחסור בתחילת ההיריון עלול לפגוע בהיריון, ועיין משנ"ב עם הערות איש מצליח על משנ"ב תקנ ג, שכן דעת הגר"מ מזוז שליט"א. ועיין חזון עובדיה תעניות עמ' סב, שהאחרונים נחלקו האם מניקה פטורה מהצום רק כשמניקה בפועל, או כל עשרים וארבעה חודשים שאחרי הלידה. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שבימינו, שנשים מתחזקות לפני שעברו עשרים וארבעה חודשים מהלידה, אין לפוטרן מהצום בכל עשרים וארבעה החודשים שאחרי הלידה אם אינן מניקות. ועיין חזון עובדיה פורים עמ' לח, שאישה שמרגישה חולשה יתרה, פטורה מהצום בכל עשרים וארבעה החודשים שאחרי הלידה, אף שאינה מניקה בפועל. ועיין שער הציון תרפו טז, וחזון עובדיה עמ' מב, שחתן וכלה בשבעת ימי המשתה, וכן אבי הבן, המוהל והסנדק ביום המילה, פטורים מהתענית.

אשל אברהם (בוטשאטש) סימן תרפו.