בשבת שלפני ראש חודש אדר, קוראים את פרשת שקלים (שמות ל יא-טז), העוסקת במצוות מחצית השקל1. בזמן שבית המקדש היה קיים, בראש חודש אדר היו מכריזים שעל כל אדם לתרום מחצית השקל לבית המקדש, עבור קרבנות הציבור, ובמשך החודש היו גובים את מחצית השקל. לכן קוראים את פרשת שקלים לפני ראש חודש אדר, כדי להזכיר לציבור שהגיע זמן מצווה זו2. טעם נוסף לקריאת פרשת שקלים לפני חודש אדר נאמר בתלמוד הירושלמי, והוא שעל ידי הזכות של הקדמת השקלים שלנו, לשקלים שנתן המן לאחשוורוש, התבטלה גזרתו של המן3.
בזמן הזה, בית המקדש חרֵב לצערנו, ואין ביכולתנו לקיים את מצוות מחצית השקל. אף על פי כן אנו קוראים את פרשת שקלים, זכר למצווה שהייתה נהוגה בזמן המקדש4. ועוד שקריאת פרשת שקלים משמשת מעין תחליף לקיום מצוות מחצית השקל, כמו שנאמר: "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ"5, כלומר את הפרים שאין באפשרותנו להקריב, נשלם באמירת שפתינו6.