נוהגים שלא לומר תחנון בכל הימים מחג שבועות עד י"ב בסיוון (כולל י"ב בסיוון)1. הטעם לכך הוא שבזמן שבית המקדש היה קיים, כל אדם שעלה לרגל היה צריך להביא שני קרבנות - קרבן עולה, הנקרא 'עולת ראייה', וקרבן שלמים, הנקרא 'שלמי חגיגה'. מי שלא הביא קרבנות אלו בחג יכול היה להביאם בששת הימים שאחרי החג2, ולכן ימים אלו שייכים לחג3.