ברכות התורה

נחלקו הפוסקים אם אדם שהיה ער כל הלילה צריך לברך בבוקר את ברכות התורה, ומחלוקתם תלויה בשאלה מאיזה טעם מברכים את ברכות התורה בכל בוקר. יש סוברים שברכות התורה דומות לברכות השחר, וכשם שחכמים תיקנו לברך כל יום את ברכות השחר, כך גם הם תיקנו לברך כל יום את ברכות התורה. לדעה זו, יש לברך את ברכות התורה בכל יום מחדש, ואין זה משנה אם האדם ישן בלילה או שהיה ער כל הלילה¹. ויש סוברים שמברכים את ברכות התורה בכל בוקר משום שהסחת הדעת מלימוד התורה מחייבת לברך שוב את ברכות התורה, וכיוון שבשעת השינה אדם מסיח דעתו מן הלימוד, עליו לברך את ברכות התורה בבוקר. לדעה זו, אדם שהיה ער בלילה אינו צריך לברך שוב את ברכות התורה, מכיוון שהוא לא הסיח את דעתו מהלימוד². 

מחלוקת זו אינה מוכרעת, ולכן אדם שהיה ער כל הלילה לא יברך בבוקר את ברכות התורה, מכיוון שכלל בידינו: "ספק ברכות - להקל". אמנם כדי לצאת מן הספק ראוי לשמוע את הברכה מאדם שישן והתחייב בברכה לדעת כולם, ולצאת ידי חובה בברכתו. כאשר הדבר אינו אפשרי, יש להתכוון לצאת ידי חובת ברכת התורה בברכת "אהבה רבה". בברכה זו מתפללים על השגת התורה, ובשעת הדחק אפשר לצאת בה ידי חובת ברכת התורה³. 

אדם שישן בערב שבועות חצי שעה או יותר, והיה ער כל ליל שבועות, יכול לברך את ברכות התורה בבוקרו של חג השבועות לדעת כולם. לפי הדעה שהסיבה לאמירת ברכות התורה כל בוקר היא שברכות אלו דומות לברכות השחר, ויש לברכן בכל יום מחדש, ודאי שעליו לברך את ברכות התורה. ולפי הדעה שמברכים ברכות התורה בכל בוקר משום שהסחת הדעת מן הלימוד מחייבת לשוב ולברכן, גם כן עליו לברך, מכיוון שהוא ישן בערב החג והסיח את דעתו מן הלימוד⁴. 

יוצאי ספרד אינם חוששים לדעה שאדם שהיה ער בלילה אינו יכול לברך את ברכות התורה, והם נוהגים לברך את ברכות התורה גם כאשר אדם היה ער לילה שלם⁵. ואף שכלל בידינו "ספק ברכות - להקל", בקרב יוצאי ספרד התפשט המנהג לברך את ברכות התורה גם כאשר אדם היה ער כל הלילה, ובמקום שיש מנהג אין חוששים לדעות החולקות, וסומכים על המנהג⁶.