logo-white

תוכן עניינים

הלכות מועדי אייר וספירת העומר

הלכות מועדי אייר וספירת העומר מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט

הלכות מועדי אייר וספירת העומר - תוכן עניינים:

פרק ח - חג שבועות. פרק ח - חג שבועות

אכילת מאכלי חלב

facebook email whatsapp

נוהגים לאכול בחג השבועות מאכלי חלב1, והטעם למנהג זה הוא שכאשר בני ישראל חזרו לאוהליהם לאחר מעמד הר סיני, הם אכלו מאכלי חלב. זאת כיוון שכל התורה נרמזה בעשרת הדיברות וכולה נמסרה לעם ישראל במעמד הר סיני, לכן לאחר מעמד הר סיני, בני ישראל קיבלו את הלכות הכשרות, והעדיפו לאכול מאכלי חלב, שאין הרבה הלכות הנוגעות להכנתם ואפשר להכינם במהירות, מאשר לאכול מאכלי בשר ולטרוח בהכנתם טרחה רבה - להכין סכין כשר לשחיטה, למלוח את הבשר ולהוציא את הגידים והחלבים האסורים באכילה. זכר לכך, נוהגים לאכול בחג השבועות מאכלי חלב2. ויש שנוהגים לאכול בשבועות דבש וחלב, כיוון שהתורה נמשלה להם, כמו שנאמר "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ"3

 

3 הערות

1.
רמ"א תצד ג, חזון עובדיה יום טוב עמ' שיח, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כג סעיף ח. ועיין חזון עובדיה יום טוב עמ' שיט, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כג סעיף יד, ואור לציון חלק ג פרק יח הערה יא ד"ה וגם יש להזהר, ואשרי האיש פרק סו סעיף ג, שיש להקפיד ולאכול בשבועות גם בשר כדי לקיים את מצוות השמחה בחג, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כג סעיף יד, שמי שאינו שמח באכילת בשר, אינו חייב לאוכלו, ועיין ירושלים במועדיה עמ' רח, שכתב כעין זה.
2.
משנ"ב תצד יב, חזון עובדיה יום טוב עמ' שיח, עיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כג סעיף י. עיין רמ"א תצד ג, שהטעם לאכילת מאכלי חלב בחג השבועות הוא שעל ידי זה יהיה זיכרון לקרבן שתי הלחם שמקריבים בשבועות. כיצד? לדעת הרמ"א המנהג לאכול מאכלי חלב הוא בסעודה שבה עתידים לאכול מאכלי בשר. ההלכה היא שלחם שאכלו אותו עם מאכל חלבי אין לאוכלו עם מאכל בשרי, מחשש שמעט מהמאכל החלבי נדבק בלחם. נמצא שעל ידי זה שאוכלים באותה סעודה גם מאכלים חלביים וגם מאכלים בשריים, מוכרחים שיהיו בסעודה שני לחמים שונים, ויש בכך זיכרון לקרבן שתי הלחם. ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כג סעיף טו, וקיצור הלכות מועדים לגר"ש דבליצקי פרק יד סעיף ג, וירושלים במועדיה עמ' רט, שיש האוכלים מאכלי חלב רק אחרי הקידוש ביום, ומאוחר יותר אוכלים סעודה בשרית, ויש האוכלים בלילה סעודה חלבית וביום סעודה בשרית. ועיין קיצור הלכות מועדים לגר"ש דבליצקי פרק יד הערה ז, שהמנהג המצוי בזמננו הוא שלא לאכול את מאכלי החלב ואת מאכלי הבשר באותה סעודה, כיוון שלפי הזוהר אין לאכול מאכלים חלביים ומאכלים בשריים באותה סעודה. ועיין שו"ע יורה דעה סימן פט סעיף ב וסעיף ד, שמי שאוכל מאכלי חלב ומאכלי בשר באותה סעודה, צריך לנקות את הפה משאריות מאכלי החלב על ידי שתיית משקה ואכילת מאכל מוצק, לפנות את מאכלי החלב ואת הכלים החלביים מהשולחן, לנקות את הידיים והשולחן משיירי מאכלי החלב, ורק לאחר מכן לאכול את מאכלי הבשר. ועיין משנ"ב תצד טז, וחזון עובדיה יום טוב עמ' שיח, שאין צריך להפסיק בברכת המזון בין אכילת מאכלי החלב לאכילת מאכלי הבשר, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו שם, שחולק. ועיין הליכות שלמה פרק יב הערה 49, שנוהגים להמתין חצי שעה בין אכילת מאכלי חלב לאכילת מאכלי בשר, ועיין ירושלים במועדיה עמ' רה, שההמתנה היא בין אכילת מאכלי חלב לאכילת מאכלי בשר, ומותר לאכול בתוך חצי השעה מאכלים אחרים, ועיין הלכות חג בחג עמ' קמז, שמן הדין אין חובה להמתין חצי שעה בין אכילת מאכלי חלב לאכילת מאכלי בשר, ולכן רבים אינם מקפידים בכך.
3.
שיר השירים ד יא. משנ"ב תצד יג, כף החיים תצד ס, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כג סעיף יג.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ