מלחמת ששת הימים

מדינות ערב לא השלימו עם קיומה של מדינת ישראל, במשך תשע עשרה שנות קיומה. הם ניסו לפגוע בה ללא הרף, ואגרו נשק כדי להשמידהּ. בה' באייר תשכ"ז, כשלושה שבועות לפני תחילת מלחמת ששת הימים, הפרה מצרים את ההסכם שנחתם עמה, והכניסה את צבאהּ לחצי האי סיני, שעל פי ההסכמים היה שטח מפורז בשליטת האו"ם. מדינת ישראל פנתה לעזרת ארצות הברית ושאר מדינות העולם, בבקשה שיקיימו את התחייבותם להגן על ישראל במקרה שמצרים תכניס כוחות צבא לחצי האי סיני, וכלם השיבו את פניה ריקם. כאשר מדינות ערב נוכחו שמדינות העולם אינן נחלצות לעזרת מדינת ישראל, כרתו ביניהם מצרים, סוריה, ירדן ועיראק ברית צבאית, שמטרתה להשמיד את מדינת ישראל, והחלו לקדם את כוחותיהם לעבר גבולות מדינת ישראל.

לצבאות מדינות ערב היה יתרון גדול על צה"ל, בגודלם ובכלי הנשק שלהם. מנהיגיהם דיברו בגלוי על כוונתם להשמיד את מדינת ישראל, והחרדה במדינת ישראל הייתה גדולה. ההערכות היו קשות מאוד והוכשרו הרבה בתי קברות. רבים חששו שעומדת להתרחש במדינת ישראל 'שואה שנייה' חלילה¹.

מלחמת ששת הימים נפתחה בתקיפת פתע אווירית של ישראל על חילות האוויר של מצרים, סוריה וירדן. כמעט כל מטוסי חיל האוויר השתתפו בתקיפה זו, ותוך שעות ספורות הושמדו יותר מארבע-מאות מטוסים של האויב. במבצע זה השיגה ישראל עליונות אווירית, והוא הכריע את כל מהלך המלחמה. יד ה' התגלתה בתקיפה מופלאה זו - בדרך פלא הגיעו המטוסים ליעדם מבלי שנתגלו, השמידו את מטוסי האויב, וכמעט כולם חזרו בשלום לבסיסם. תוך זמן קצר יצאו מטוסי חיל האוויר לגלי תקיפה נוספים, ואף ש'גורם ההפתעה' כבר לא היה קיים, הצליחו מטוסינו להשלים את משימותיהם ולשוב לבסיסם בשלום. וכך כבר ביום הראשון למלחמה חדלו חילות האוויר של מצרים, סוריה וירדן להתקיים².

ישראל עשתה ככל שביכולתה כדי למנוע מלחמה אזורית כוללת. לשם כך שלחה ישראל שדר למלך ירדן, ובו התחייבה שלא תפגע בירדן אם זו לא תצטרף למלחמה. מלך ירדן דחה את בקשת ישראל, וביום הראשון למלחמה תותחים ירדניים פתחו בהפגזה כבדה על ירושלים. ישראל נאלצה להשיב מלחמה שערה ולתקוף את ירדן. יד ההשגחה העליונה סובבה כל זאת - בזכות התעקשותו של מלך ירדן להצטרף למלחמה, זכינו לשחרר את ירושלים ואת שטחי יהודה ושומרון³.

הניצחון על צבאות ערב היה מהיר ומוחץ. ביום הראשון ללחימה, כ"ו באייר, שוחרר חבל עזה, בכ"ז באייר שוחרר השומרון, בכ"ח באייר שוחררו ירושלים והר הבית, בכ"ט באייר שוחררו חברון והרי חברון, קבר רחל ומערת המכפלה, בא' בסיוון שוחרר חצי האי סיני, ובב' בסיוון, היום השישי למלחמה, שוחררה רמת הגולן⁴.

יד ה' נראתה בגלוי במלחמה זו, כאשר בזמן קצר כל כך הושג ניצחון כה מכריע ומוחץ, שאליו לא ציפה איש. לאחר המלחמה, הורגשה בכל העולם היהודי התעוררות עצומה של הודאה לה', והכרה בכך שיד ה' עשתה זאת.