דיני היום

כ"ח באייר, יום שחרור ירושלים, נקבע על ידי הרבנות הראשית ליום הודאה ושמחה, על הישועה שנושענו במלחמת ששת הימים ועל שחרור ירושלים ומקום המקדש¹.

אין אומרים ביום ירושלים ובתפילת מנחה שלפניו וידוי ותחנון², וכן אין אומרים את הפרק "לַמְנַצֵּחַ וכו' יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה" שקודם "ובא לציון" כיוון שיום ירושלים אינו יום צרה³.

נוהגים ללבוש בגדי שבת לכבודו של היום, להתגלח ולהסתפר לכבודו⁴. מתפללים תפילת ערבית ברוב עם, ופותחים באמירת מזמורי ההודיה, כפי שמודפס בסידורים⁵.

בפסוקי דזמרה של תפילת שחרית, נוהגים להוסיף את הפרקים שאומרים בשבתות ובימים טובים, כדי להרבות בדברי שבח והודאה לה', וממשיכים ב"ישתבח" כשאר ימות החול⁶. לאחר חזרת הש"ץ, אומרים הלל שלם, ונחלקו הדעות אם יש לברך לפניו. יש סוברים שאין לברך לפני ההלל⁷, ויש סוברים שיש לברך לפניו⁸. למעשה מועצת הרבנות הראשית הכריעה שיש לברך על ההלל⁹, וכך יש לנהוג¹⁰.

נוהגים לקיים סעודה לכבוד יום ירושלים¹¹ ועוסקים בה בעניינו של יום¹², וסעודה זו נחשבת סעודת מצווה¹³.