מנהגי היום

יש הנוהגים ללמוד בליל ל"ג בעומר מאמרים העוסקים בשבח רבי שמעון בר יוחאי¹.

נוהגים להדליק מדורות בל"ג בעומר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי², לרמוז לסתרי התורה המאירים את העולם, שהתגלו על ידי רבי שמעון בר יוחאי³; ועוד יש בכך זכר לנס המובא בזוהר הקדוש, שרבי שמעון בר יוחאי לא נתן רשות לשֶמֶש לשקוע בזמנה ביום פטירתו, כדי שיוכל לגלות עוד מסודות התורה לפני פטירתו, ומשום אותו אור יום שנוסף, מרבים אור ביום זה⁴.

הדלקת המדורות היא לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, לכן ראוי לעסוק סביב המדורה בדברי תורה הקשורים לדמותו ולתורתו. רבים נוהגים לזמר סביב המדורה שירים ופיוטים לכבוד רבי שמעון בר יוחאי. ויש להיזהר שלא לכלות את הזמן סביב המדורה בבטלה המביאה לידי חטא, ושלא לגרום לעירוב אסור בין גברים לנשים, שהרי דברים אלו פוגעים בכבוד רבי שמעון בר יוחאי, וגורמים לו צער⁵. 

רבים עולים בל"ג בעומר לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון ומרבים שם בשמחה, שירות ותשבחות⁶. וגדולה מאוד מעלת מקום קבורתו של רבי שמעון בר יוחאי, עד שמסופר על רבי חיים בן עטר, בעל אור החיים הקדוש, שכאשר עלה למירון בל"ג בעומר ירד מהחמור בתחתית ההר ועלה לציונו הקדוש בזחילה על ידיו ורגליו, תוך שהוא קורא "היאך אני השפל נכנס למקום אש שלהבת, למקום שהקדוש ברוך הוא וכל פמליה של מעלה וכל הצדיקים נמצאים בו"⁷.

רבים נוהגים לערוך 'חלאקה' (תספורת ראשונה בגיל שלוש) לילדים בל"ג בעומר במירון, ומתפללים על הילד שיגדל בתורה וביראת שמים⁸.

יש הנוהגים לירות בחץ וקשת בל"ג בעומר. טעם מנהג זה הוא שהקשת הנראית בענן היא אות ברית שלא ייחרב העולם, ובדורו של רבי שמעון בר יוחאי לא נראתה הקשת בענן, כיוון שרבי שמעון בר יוחאי הגן על דורו ולא היה צריך אות שהעולם לא ייחרב. ולכן יורים בל"ג בעומר בחץ וקשת, לעשות זכר לכך⁹. ויש משערים שמנהג זה קשור למרד בר כוכבא ולתלמידי רבי עקיבא שהשתתפו בו¹⁰.