logo-white

תוכן עניינים

הלכות מועדי אייר וספירת העומר

הלכות מועדי אייר וספירת העומר מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט

הלכות מועדי אייר וספירת העומר - תוכן עניינים:

פרק ו - ל"ג בעומר. פרק ו - ל"ג בעומר

הילולא דרשב"י

facebook email whatsapp

ל"ג בעומר הוא גם 'יום ההילולא' של רבי שמעון בר יוחאי1. פירוש המילה 'הילולא' הוא שמחת חתונה, ול"ג בעומר נקרא כן כיוון שרבי שמעון בר יוחאי ציווה על תלמידיו לשמוח ביום זה2 - יום פטירתו3, שכן בו התירו לו לגלות סודות עליונים ונשגבים בתורת הקבלה, שלא הייתה לו רשות לגלותם קודם לכן4. על כן ביום זה יש לשמוח בשמחתו של רבי שמעון בר יוחאי. וכך מסופר בזוהר הקדוש על יום פטירתו - שבאותו היום ניתנה לו רשות לגלות סתרי תורה רבים ורבתה השמחה מאוד, והיו פניו מאירים עד שלא ניתן היה להסתכל בהם ואש ליחכה סביבו, ורק אחר שסיים לגלות כל מה שניתנה לו רשות לגלותו, שקעה החמה ועלתה נשמתו למרום5.

בשעת הלוויה של רבי שמעון בר יוחאי יצאה בת קול מהשמים ואמרה: "הכנסו ובואו להילולא של רבי שמעון, זה האיש מרעיש הארץ, מרגיז ממלכות, כמה מקטרגים ברקיע נשקטים ביום הזה בשבילו, זהו רבי שמעון בן יוחאי שאדונו משתבח בו בכל יום"6. ובכל שנה בל"ג בעומר מתעוררות ההארות שהיו בזמן הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאי, והמקטרגים שוקטים בזכותו7

שמחת רבי שמעון בר יוחאי היא שמחת גילוי סודות התורה. ואף שאין כל אדם ראוי ללמוד חכמה זו, כל ישראל שייכים אליה, ומתעלים על ידי יחידי הסגולה שלומדים אותה8, וכולם שמחים בה ויודעים שמעלתה רמה ונשגבה, ובזכותה תבוא הגאולה השלמה9. ואכן, מאות אלפי יהודים עולים בל"ג בעומר לקבר רבי שמעון במירון, ושרים ורוקדים שם לכבוד התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי ולכבוד תורתו ושמחים שם שמחה רבה10, ורבים נושעו בזכות התפילות על ציונו הקדוש11.

 

11 הערות

1.
חיי אדם קלא יא, ערוך השולחן תצג ז, כף החיים תצג כז, חזון עובדיה יום טוב עמ' רעג. ועיין אנציקלופדיה תלמודית ערך ל"ג בעומר פרק א.
2.
שער הכוונות ענין ספירת העומר דרוש יב ד"ה גם העיד (מובא בקצרה במגן אברהם קלא יז): "גם העיד הרב אברהם הלוי שהיה נוהג לומר בכל יום בברכת תשכון נחם ה' אלקינו את אבלי ציון וכו', וגם בהיותו בל"ג בעומר במירון אמר נחם וכו', ואחר שגמר העמידה אמר לו מורי ז"ל (-האר"י הקדוש) כי ראה בהקיץ את רבי שמעון בר יוחאי ע"ה עומד על קברו, ואמר לו: אמור אל האיש הזה אברהם הלוי כי למה אומר נחם ביום שמחתינו?", ועיין שם, שרבי אברהם הלוי נענש על כך. ועיין מורה באצבע סימן ח אות רכג.
3.
ברכי יוסף תצג אות ד (ועיין מראית העין ליקוטים סימן ז אות ח), בני יששכר מאמרי חודש אייר מאמר ל"ג בעומר, שו"ת דברי נחמיה (גינזבורג) אורח חיים סימן לד אות ז, פרי צדיק ויקרא ל"ג בעומר וסיום הש"ס אות א. ועיין אנציקלופדיה תלמודית ערך ל"ג בעומר הערה 18, ובמקורות שצוינו שם, שיש חולקים וסוברים של"ג בעומר אינו יום פטירת רבי שמעון בר יוחאי.
4.
עיין תחילת האדרא זוטא, ושו"ת מהר"א אשכנזי סימן נט ד"ה הגם, ושער יששכר אייר מאמר גל עיני אות כג.
5.
אדרא זוטא האזינו דף רצא ב ואילך.
6.
פירוש הסולם לאדרא זוטא מאמר הסתלקות רבי שמעון בן יוחאי אותיות ר-רא.
7.
שו"ת מהר"א אשכנזי סימן נט ד"ה הגם.
8.
אורות הקודש חלק א עמ' פו.
9.
עיין הקדמת רבי חיים ויטאל לעץ חיים ד"ה עוד כתב.
10.
עיין שער המועדים (ספטימוס) עמ' קו, בשם הגר"ח קנייבסקי, שאף שמנהגי האבלות נוהגים עדיין בליל ל"ג בעומר, נוהגים לרקוד ולשיר בליל ל"ג בעומר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, ועיין ילקוט יוסף (תשע"ט) עמ' תנא, שכיוון שהותרו ריקודים ומחולות לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, הותרו לגמרי.
11.
עיין באר החיים (בידרמן) ספירת העומר ל"ג בעומר שבועות עמ' קכז ואילך.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ