תפילת ערבית ואמירת הלל בלילה

עיין ישכיל עבדי חלק ו סימן י סעיף ב, והגרמ"צ נריה בתוך הלכות יום העצמאות ויום ירושלים עמ' רסה, ושו"ת דבר יהושע חלק ב סימן צא, ויביע אומר חלק ו סימן מב, ושחר אהללך חלק ב סימן כד, שאין לברך ביום העצמאות את ברכת "שהחיינו" על היום, ועיין ישכיל עבדי שם, והגרמ"צ נריה שם, שאחד הטעמים לכך הוא שברכת "שהחיינו" על עיצומו של יום תוקנה רק ביום שהוא אסור במלאכה וניכרת בו קדושת היום, ועיין יביע אומר שם סוף אות ד, שזו הייתה דעתם של כל נשיאי הרבנות הראשית לישראל וחבריהם, ביניהם: הגראי"ה הרצוג והגרצ"פ פרנק, ועיין שו"ת משפטי עוזיאל חלק ח סימן כג, ושו"ת קול מבשר חלק א סימן כא אות ד ואילך, ותורת המועדים עמ' 591 ואילך, ודבר חברון מועדים עמ' קכו, שסוברים שיש לברך "שהחיינו" על יום העצמאות. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שהרבנות הראשית לא תיקנה ברכת "שהחיינו", אך היו שהורו לברכהּ.

הגר"א שפירא בתוך הרבנות הראשית לישראל חלק ב עמ' 902, צניף מלוכה עמ' 111, שו"ת באהלה של תורה חלק ד סימן כא, שחר אהללך חלק א סימן א.

תהלים קיח כד. מגילה כ ב, עיין שו"ת חיים שאל חלק ב סימן יא.

תורת השבת והמועד לגר"ש גורן עמ' 419 ואילך, אך רוב גדולי ישראל חלקו עליו. ועיין דבר חברון מועדים עמ' קכו, שיש לומר הלל בלילה ללא ברכה.

הגר"א שפירא בתוך הרבנות הראשית לישראל חלק ב עמ' 902, עיין שו"ת הרב הראשי לישראל תשמ"ח-תשמ"ט עמ' 33, שו"ת באהלה של תורה חלק ד סוף סימן כא. ועיין להלן שיש סוברים שאין לברך גם על אמירת ההלל ביום.