יום העצמאות נקבע על ידי הרבנות הראשית ליום הודאה ושמחה על גאולתנו ופדות נפשנו1. נוהגים להתרחץ וללבוש בגדי שבת לכבוד היום2, ומותר להסתפר ולהתגלח לכבודו3. ואף שבימי ספירת העומר, אין מסתפרים ואין מתגלחים, מותר להסתפר ולהתגלח לכבוד יום העצמאות, כיוון שיום זה נקבע בתור יום הודאה ושמחה לכל ישראל4.
מתפללים תפילת ערבית חגיגית בבית הכנסת ברוב עם, ומוסיפים בה פרקי הודאה על גאולתנו ופדות נפשנו, כפי שמודפס בסידורים1.
אין אומרים הלל בלילה2, כיוון שזמנו של ההלל הוא ביום, כמו שנאמר בהלל: "זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ"3. ויש הנוהגים לומר הלל גם בליל יום העצמאות4, אך אין לברך על הלל זה5.
נוהגים לקיים סעודה לכבוד יום העצמאות1, ועוסקים בה בעניינו של יום2.
בפסוקי דזמרה של תפילת שחרית, נוהגים להוסיף את הפרקים שאומרים בשבתות ובימים טובים, כדי להרבות בדברי שבח והודאה לה'; ולאחר שירת הים ממשיכים ב"ישתבח", כשאר ימות החול1. את שירת הים נוהגים לומר בשירה, או פסוק - פסוק על ידי שליח הציבור והקהל2.
לאחר חזרת הש"ץ אומרים הלל שלם3. יש סוברים שיש לומר הלל בברכה4, שכן אמרו חכמים: "נביאים שביניהם תקנו להן לישראל, שיהו אומרים הלל על כל צרה וצרה שלא תבא עליהם, ולכשנגאלים אומרים אותו על גאולתם"5, וכיוון שביום העצמאות נגאלנו ונושענו מצרה, יש לומר ביום זה הלל בברכה6. עוד אמרו חכמים שיש לקבוע סדר הודאה על הצלה ממוות לחיים, ודבר זה נלמד בדרך של 'קל וחומר' מגאולת מצרים: "ומה מעבדות לחירות (-גאולת מצרים) אמרינן שירה, ממיתה לחיים לא כל שכן?!" 7. לכן, כיוון שביום העצמאות חוגגים את הניצחון במלחמת השחרור, ועל ידו ניצלנו ממוות לחיים, יש לומר בו הלל בברכה8. ויש סוברים שאין לומר הלל בברכה ביום העצמאות9, כיוון שהניצחון לא התרחש ביום העצמאות, אלא בו רק התחילה מלחמת השחרור10.
לאחר אמירת ההלל, נוהגים לקרוא פסוקים מספר ישעיהו העוסקים בביאת המשיח ובגאולה השלישית11, ולאחר מכן אומרים תפילה לשלום המדינה ותפילה לשלום חיילי צה"ל12.
אין אומרים תחנון ביום העצמאות, וכן אין אומרים את הפרק "לַמְנַצֵּחַ וכו' יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה" שקודם "ובא לציון", כיוון שיום העצמאות אינו יום צרה13.
מותר לרקוד ולשמוע מוזיקה ביום העצמאות, אף שנמנעים מכך בימי ספירת העומר, כיוון שיום העצמאות הוא יום הלל והודאה 1.
כאשר יום העצמאות חל בימים שישי או שבת, מקדימים את יום העצמאות ליום חמישי, כדי למנוע חילול שבת בטקסים הממלכתיים של יום העצמאות. כמו כן, כאשר יום העצמאות חל ביום שני, מאחרים אותו ליום שלישי, כדי למנוע חילול שבת בטקסי יום הזיכרון1.
לומדים שיש לשנות את זמן אמירת ההלל ומנהגי החג של יום העצמאות כדי למנוע חילול שבת, ממצוות קריאת מגילה בפורים. כאשר פורים חל בשבת, אין קוראים את המגילה בשבת אלא מקדימים את קריאתה ליום שישי. הטעם לכך הוא חששם של חכמים שאדם שאינו יודע לקרוא את המגילה ייקח את המגילה בידו בשבת וילך לחברו שיודע לקוראהּ, כדי שילמד אותו לקרוא כראוי, ויעבור בכך על איסור הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים2. כך גם ביום העצמאות, כאשר קיומו ביום ה' אייר עלול לגרום לחילול שבת, מקדימים או מאחרים אותו3.
בשנים שבהן מקדימים או מאחרים את יום העצמאות, נוהגים קצת שמחה ביום ה' באייר, ואין אומרים תחנון בו, וגם לא במנחה שלפניו4.
ספירת העומר - הציפייה וההכנה למתן תורה
פרק ה - דיני יום העצמאות
