מדינת ישראל - קידוש השם

מציאות עם ישראל בגלות, שעבודו ופיזורו, אינם רק אסון לאומי, אלא הם חילול השם, ושובו להיות עם ריבוני, חי ומלא גבורה בארץ ישראל - הוא קידוש השם. כך נאמר בספר יחזקאל: "וַיָּבוֹאוּ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ... לָכֵן אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקִים לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם. וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם, וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה'". הקמתה של מדינת ישראל היא אפוא קידוש השם שאין דוגמתו.

עם ישראל הוא עַם ה', ולכן כאשר הוא מפוזר בגלות, מושפל ומשועבד לזרים, נדמה כאילו ה' אינו מנהל את העולם חלילה, או שמא הוא עזב חלילה את עם ישראל וכרת עם הגויים ברית חדשה - ואין לך חילול השם גדול מזה. אך כאשר העם חוזר לארצו, ניכר שה' מנהל את עולמו, וכן ניכר שאהבת ה' לא זזה מעם ישראל - ואין לך קידוש השם גדול מזה¹.