ישנם אנשים יראי שמים, אשר נמנעים מלהודות לה' על הקמת המדינה, מרוב צפייתם לגאולה רוחנית שלמה ומלאה. זאת כיוון שמדינת ישראל עדיין אינה מתנהלת על פי התורה, וישנם בה חסרונות רבים. אך יש לדעת כי כל החסרונות והפגמים אינם סיבה שלא להודות על האור והברכה, הפלא והנס שבקיום המדינה. יש להכיר בחסרונות ולשאוף לתיקונם, אך יחד עם זאת יש לשמוח בכל הטוב והברכה הקיימים, ולהודות לה' עליהם.
התרשלות מן ההודיה לה' על הטובה, עלולה לגרום לצמצום השפע והברכה מאת ה'. מסופר בגמרא שה' רצה לעשות את חזקיהו המלך למשיח, לגודל מעלתו של חזקיהו. אך הוא נמנע מכך, כיוון שחזקיהו לא אמר שירה על כך שה' הושיע אותו והיכה את מחנה אשור שצר על ירושלים1. לעומת זאת, כאשר מקפידים להודות לה' על טובותיו - "מוסיפים בזה כח למעלה והקב"ה עושה ניסים עד אין סוף, וזהו פירוש הפסוק 'יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם'2, שעל ידי שיודו לה', על ידי כך באים עוד נפלאותיו לבני אדם"3. וכן אמרו חכמים: "כל המודה בניסו, עושים לו נס אחר"4.
הפלא האלוקי והסייעתא דשמיא הגדולים שבקום המדינה ממשיכים לאורך שנות קיום המדינה, הן בנסים העצומים של מלחמות ישראל, בהמשך כיבושם של חבלי ארץ ובהצלת ישראל מיד צריהם, והן בהישגים הגדולים של מדינת ישראל בתחומים שונים ומגוונים: בילודה, במערכת הבריאות, במשק המים, בחקלאות, בכלכלה, בחדשנות ובהמצאות, ומעל כל אלו, בהעמדת עולם תורה משגשג כפי שלא היה מעולם5. ולכן יש להכיר בטובה הגדולה שזכינו לה ולהודות לה' על חסדיו הרבים. ואף שלא זכינו עדיין להתקיימות כל חזון הגאולה, ואנו מצפים לחיי קודש מלאים שבמרכזם עבודת המקדש, ולמלכות ישראל השלמה שתופיע - עלינו לדעת כי כך היא דרכה של הגאולה, שהיא באה בהדרגה; כמו שנאמר בתלמוד הירושלמי: "רבי חייא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכים בבקעת ארבל וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא לר' שמעון בן חלפתא: כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קמעא קמעא, וכל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת"6.