מנהגי היום

החלטת מועצת הרבנות הראשית בתוך הלכות יום העצמאות ויום ירושלים עמ' שפח.

פסקי רבנו אורח חיים עמ' 184: מצווה קדושה, עיין הרבנות הראשית לישראל חלק ב עמ' 641 הערה 183, ופסקי שלמה חלק ו עמ' 62, בשם הגר"א שפירא, ועיין הרבנות הראשית לישראל שם עמ' 443, עיין שו"ת באהלה של תורה חלק א סימן כג. ועיין פסקי רבנו שם, והרבנות הראשית לישראל חלק ב עמ' 443, בשם הגר"א שפירא והגר"מ אליהו, ושו"ת באהלה של תורה שם, שאין בעמידה בצפירה איסור של הליכה בחוקות הגויים, כיוון שיש למנהג זה טעם הגיוני, ועיין שו"ת באהלה של תורה שם, שהוסיף שההימנעות מן העמידה בצפירה עלולה לגרום לשנאה וריחוק בין חלקים שונים בעם, ועוד, שלא ידוע לנו על גויים שנוהגים כן.

עיין הרבנות הראשית לישראל חלק ב עמ' 443, בשם הגר"א שפירא והגר"מ אליהו, עיין שו"ת באהלה של תורה חלק א סוף סימן כג.

אבן ישראל חלק ה עמ' קמט.

החלטת הרבנות הראשית לישראל, מובא בספר הרבנות הראשית לישראל חלק ב עמ' 862 הערה 31, סידור בית מלוכה עמ' א, סידור גואל ישראל עמ' 148. ועיין הלכות יום העצמאות לגר"מ שטרנברג בתוך סידור יראו ישרים וישמחו, שכאשר יום הזיכרון חל ביום שני או ביום חמישי, אומרים "א-ל מלא רחמים" אחרי קריאת התורה, וכאשר יום הזיכרון חל בשאר הימים, אומרים "א-ל מלא רחמים" לאחר התפילה.

החלטת הרבנות הראשית לישראל, מובא בספר הרבנות הראשית לישראל חלק ב עמ' 862 הערה 31, סידור בית מלוכה עמ' א.

סידור בית מלוכה עמ' א.

סידור גואל ישראל עמ' לב אות יא, בשם הגר"י אריאל שליט"א, דבר חברון מועדים עמ' קכה, הלכות יום העצמאות לגר"מ שטרנברג בתוך סידור יראו ישרים וישמחו, ועיין שחר אהללך חלק ב סימן יט, שכן המנהג. ועיין שיחות הרב צבי יהודה מועדים חלק ב (תשע"ג) עמ' 170, שצידד שיש לומר תחנון במנחה של יום הזיכרון, על אף שבדרך כלל אין אומרים תחנון במנחה הסמוכה ליום שאין אומרים בו תחנון, כיוון שיום הזיכרון הוא יום של אבל וכאב על מות הקדושים, ועיין שם שסיים: ועדיין יש מקום לדון על זה. ועיין הלכות יום העצמאות לגר"מ שטרנברג בתוך סידור יראו ישרים וישמחו, שכן הדין גם כאשר יום העצמאות מוקדם או נדחה.