פרק ב - מנהגי ספירת העומר. פרק ב - מנהגי ספירת העומר
תספורת
נוהגים שלא להסתפר ושלא להתגלח בימי ספירת העומר1. התספורת האסורה היא זו הנעשית כדי להתייפות, אבל תספורת הנעשית לתכלית אחרת מותרת. לכן מותר לספר את שערות השפם המפריעות לאכילה2, וכן מותר להסתפר כדי למנוע חציצה בטבילה3.
שו"ע תצג ב. ועיין מעדני שלמה עמ' קמב, בשם הגרש"ז אוירבך, ואשרי האיש פרק סה סעיף ב, שאיסור תספורת כולל גם את שיער הזקן. ועיין נפש הרב עמ' קצא, בשם הגרי"ד סולובייצ'יק, שהרגיל להתגלח בכל יום רשאי להתגלח בימי ספירת העומר, כיוון שדיני האבלות בספירת העומר דומים לדיני האבלות בשנים עשר החודשים שלאחר פטירת אב או אם, ובשנים עשר חודשי האבלות מותר לאדם להתגלח כאשר ניכר עליו שהוא אינו מגולח, ועיין שלמי מועד עמ' תנ, בשם הגרש"ז אוירבך, שחולק, ועיין קיצור שולחן ערוך עם פירוש הגר"ש אבינר שליט"א חלק ד עמ' 309, שכן דעת רוב הפוסקים, ועיין שו"ת מבשן אשיב חלק א סימן יט, שהאריך לבסס את דעת האוסרים. ועיין ילקוט יוסף (תשע"ט) עמ' תסו, ואור לציון חלק ג פרק יז אות ג, שמעיקר הדין אין איסור לספר ילדים קטנים בימי ספירת העומר, ועיין הלכות חג בחג עמ' סט, בשם הגרי"ש אלישיב, שחולק וסובר שהמנהג כולל גם ילדים קטנים, ורק במקום צורך יש להקל.
2.
עיין שו"ע תקנא יג, הלכות חג בחג עמ' סט.
3.
הלכות חג בחג עמ' סט, שו"ת להורות נתן חלק ב סימן לב.