ריקודים ושמיעת מוזיקה

משנ"ב תצג ג, חזון עובדיה יום טוב עמ' רנח, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כ סעיף מה. ועיין אשרי האיש פרק סה אות כג, שמותר לרקוד לכבוד חתן בישיבה כפי שרגילים לרקוד לכבודו בכל השנה, ועיין הליכות שלמה פרק יא דבר הלכה כ, שחולק וסובר שאסור אפילו לקבל את פניו בשירה כנהוג בשאר ימות השנה. ועיין פסקי שמועות ספירת העומר עמ' נו, בשם הגר"ש דבליצקי, ושו"ת חיי הלוי חלק י סימן סג, שמותר לרקוד אחרי קידוש לבנה. ועיין שו"ת חיי הלוי שם, שאדם המתעורר לאחר קיום מצוות ספירת העומר לרקוד ולבקש מה' שיזכה להשפעות הטובות מכוח המצווה, יש בריקוד זה מצווה, והוא מותר.

הליכות שלמה פרק יא דבר הלכה כא.

עיין הליכות שלמה פרק יא הערה 51. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שבחוג התעמלות מותר להשמיע מוזיקה שמטרתה לקבוע את קצב התרגילים, וכן מבואר בקובץ הלכות לגר"ש קמינצקי הלכות ספירת העומר פרק ט סעיף יג, ועיין שם שהביא ראיה לכך מדברי המשנ"ב בסימן תקס ס"ק יג.

אגרות משה אורח חיים חלק א סוף סימן קסו, מנחת יצחק חלק א סימן קיא, ציץ אליעזר חלק טו סימן לג, שבט הלוי חלק יא סימן קכה, חזון עובדיה יום טוב עמ' רנח: נכון שיחמירו, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כ סעיף מז, אשרי האיש פרק סה סעיף כ. ועיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן כא אות ד, שלדעת מרן השלחן ערוך (אורח חיים סימן תקס סעיף ג), כל השנה אסור לנגן בכלי שיר. ואף שכל השנה רבים סומכים על שיטת הרמ"א, המתיר לנגן בכלי שיר שלא בבית משתה (שם), בימי ספירת העומר יש להחמיר כדעת השלחן ערוך. ועיין מסורת משה חלק א עמ' קנו אות שכח, וחלק ב עמ' קיח אות רכג. ועיין הלכות חג בחג ספירת העומר עמ' סא, שילדים קטנים שלא הגיעו לגיל חינוך אינם כלולים במנהג שלא לשמוע מוזיקה בימי ספירת העומר, והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שגם ילדים שהגיעו לחינוך אינם כלולים במנהג זה עד הגיעם למצוות.