סיום מנהגי האבלות

עיין פרי מגדים סימן תצג משבצות זהב ס"ק ב, וכף החיים תצג ט, שריקודים ומחולות של רשות אסורים בחול המועד פסח, ועיין הלכות חג בחג ספירת העומר עמ' פט, בשם הגרי"ש אלישיב, שריקודים ומחולות לכבוד שמחת החג מותרים בחול המועד. עיין כף החיים תצג יג, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כ סעיף מא, ואור לציון חלק ג פרק יז שאלה ו, וקובץ מבית לוי ניסן-אייר-סיוון (תשס"ו) עמ' פ, שעל פי האר"י הקדוש אין להסתפר בכל ימי ספירת העומר עד ערב חג השבועות, ועיין כף החיים שם, והלכות חגים לגר"מ אליהו שם וסעיף נג, שלדעת האר"י אפילו חתן ביום חתונתו ובעל ברית ביום המילה לא יסתפרו, ועיין אור לציון שם, שיוצאי ספרד צריכים לנהוג כדעת האר"י, ועיין ילקוט יוסף (תשע"ט) עמ' תנה, שחולק וסובר שיוצאי ספרד אינם צריכים לנהוג כן, ועיין שער המועדים (ספטימוס) עמ' נא, בשם הגרי"מ הלל שליט"א, שכוונת האר"י לאסור זאת רק לתלמידיו המחזיקים במנהגיו ולא לכל ישראל, ועיין אור לציון חלק ג פרק יז הערה ו, שדברי האר"י נאמרו לגבי שיער הראש ולא לגבי שיער הזקן.

שו"ע תצג ב, ומשנ"ב שם, חזון עובדיה יום טוב עמ' רנג, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כ סעיף מ. ועיין שער הציון תצג ד, בשם האליה רבה, שיש להסתפק אם דברי השלחן ערוך שביום ל"ד בעומר מסתיימים מנהגי האבלות אמורים רק לעניין נישואין ותספורת, או גם לעניין ריקודים ומחולות, ועיין הלכות חג בחג ספירת העומר פרק ז הערה 37, שביאר הספק, שאפשר שהתירו רק נישואין ותספורת שיש בהם צד מצווה, כגון להסתפר לכבוד שבת, אך לא התירו ריקודים ומחולות של רשות, ועיין ילקוט יוסף (תשע"ט) עמ' תמג, שהמנהג להקל בכך. ועיין הליכות שלמה פרק יא סעיף טו, וקובץ מבית לוי גיליון ג עמ' לח, בשם הגר"ש ווזנר, שחולקים ואוסרים. ועיין קובץ הלכות לגר"ש קמינצקי פרק ח סעיף ז, שמחלק בין ריקודים ומחולות לשמיעת מוזיקה, שריקודים ומחולות אסורים, ושמיעת מוזיקה מותרת. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שגם ריקודים ומחולות מותרים, אך יש להתחשב באלו הנוהגים את מנהגי האבלות גם אחרי ל"ג בעומר, ולכן הרוצה להשמיע מוזיקה יעשה זאת בביתו לעצמו ולא בפרהסיה. ועיין חזון עובדיה יום טוב עמ' רנד, שבשעת הדחק אפשר להקל ולהפסיק את מנהגי האבלות בליל ל"ד בעומר, כיוון שיש סוברים שכדי לקיים את דין "מקצת היום ככולו" די לנהוג אבלות מעט זמן בלילה, ואין צריך לנהוג אבלות גם מעט זמן מהיום, ובשעת הדחק אפשר לסמוך על דעה זו. ועיין ילקוט יוסף (תשע"ט) עמ' תמח, שרבים נוהגים להקל ולשמוע מוזיקה ב"חג המימונה", אף שהוא בתוך הימים שנוהגים בהם אבלות.

רמ"א תצג ב, ומשנ"ב שם. עיין משנ"ב תצג יא, שיש מקילים להסתפר כבר בליל ל"ג בעומר, ועיין אשרי האיש פרק סה סעיף כט, שבמקום הצורך מותר להתחתן בליל ל"ג בעומר, ועיין אגרות משה אורח חיים חלק א סוף סימן קנט. ועיין רמ"א תצג ג, ומשנ"ב שם, ובאור הלכה ד"ה יש נוהגים, שישנם מנהגים נוספים בין יוצאי אשכנז באילו ימים יש לנהוג מנהגי אבלות. יש שנוהגים אבלות מיום ב' באייר ועד לשבועות, על סמך ההנחה שתלמידי רבי עקיבא מתו בימי ספירת העומר רק בימים שלא אומרים בהם תחנון, וכיוון שבספירת העומר ישנם שלושים ושלושה ימים שלא אומרים בהם תחנון, נוהגים אבלות בשלושים ושלושה הימים שמיום ב' באייר ועד לשבועות. ויש שנוהגים אבלות בשלושים ושלושה הימים שמיום ל' בניסן ועד ג' סיוון, ויש שנוהגים אבלות מפסח עד שבועות, מלבד בראש חודש אייר ובל"ג בעומר. ועיין משנ"ב תצג יז, שכל אחד ינהג כמנהג מקומו. ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כ סעיף מב, ופסקי שבט הלוי עמ' שמ, שמנהג האשכנזים בארץ ישראל לאסור עד ראש חודש סיוון, וכמדומה שהיום המנהג המקובל במקומותינו הוא לנהוג אבלות עד ל"ג בעומר, וכן משמע משו"ת דבר חברון אורח חיים סימן תקכט. ועיין חוט שני שבת ד עמ' שפ, שאף המסיימים את האבלות בל"ג בעומר נוהגים שלא להתחתן עד ראש חודש סיוון, כיוון שעריכת חתונה בימים שאירעה בהם פורענות היא סימן לא טוב לזוג, ועיין אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קנט שהתיר ליוצאי אשכנז להינשא מל"ג בעומר ואילך רק בשעת דחק גדול, והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שיש רבנויות הנוהגות להימנע מלסדר נישואין מפסח ועד ר"ח סיוון, מלבד בל"ג בעומר ובראש חודש סיוון. ועיין הליכות שלמה פרק יא סעיף יט, ואשרי האיש פרק סה סעיף ל, שאדם שמתחתן ביום שלפי מנהגו אין נוהגים בו מנהגי אבלות, מותר לחבריו הנוהגים מנהגי אבלות באותו יום להשתתף בשמחתו, כגון יוצא אשכנז המתחתן בל"ג בעומר, שמותר לחבריו יוצאי ספרד להשתתף בשמחתו, אף שהם נוהגים מנהגי אבלות ביום זה.