בספירת העומר יש לספור את הימים ואת השבועות1. הצורך לספור את הימים נלמד מהפסוק: "תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם"2, והצורך לספור את השבועות נלמד מהפסוק: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ"3. לכן מהיום השביעי, שבו נשלם השבוע ראשון, מוסיפים למספר הימים גם את מספר השבועות.
יש שנתנו טעם למניית השבועות, והוא שכאשר אדם ממתין ומצפה לאיזה יום, הוא מעדיף לכלול את הימים במניין השבועות, כיוון שכך המניין נראה מועט יותר והדבר מקל עליו את הקושי שבהמתנה; וכיוון שספירת העומר היא ספירה לקראת קבלת התורה, אנו סופרים בדרך שמסמלת את הציפייה שלנו להגיע למתן תורה4.