אכילה ומלאכה לפני ספירת העומר

רמ"א תפט ד, ומשנ"ב שם. ועיין ילקוט יוסף (תשע"ט) עמ' רפח, שמי שקיבל שבת מוקדם רשאי לאכול סעודת שבת בחצי השעה הסמוכה לצאת הכוכבים, כיוון שסעודת שבת היא סעודת מצווה, והאיסור לאכול לפני הספירה אינו כולל סעודת מצווה, ועיין משנ"ב רסז ו, שחולק וסובר שהאיסור לאכול לפני ספירת העומר כולל גם סעודת מצווה.

כף החיים תפט סו, ועיין שו"ע רלב ג.

עיין משנ"ב תפט כג, וחוט שני שבת חלק ד עמ' שעו, ושבות יצחק שבת חלק ב עמ' רצא, ואשרי האיש פרק סד סעיף ה, וילקוט יוסף (תשע"ט) עמ' רפב, ואשי ישראל (פויפר) פרק כז סעיף יט. ועיין הליכות שלמה פרק יא סעיף א, שהמדקדקים נוהגים להחמיר ואינם עושים דברים שעלולים להשכיח מהם לספור ספירת העומר על סמך העמדת 'שומר' שיזכיר להם לספור ספירת העומר.

עיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן צט ד"ה עכ"פ, אשרי האיש פרק סד סעיף ה, ילקוט יוסף (תשע"ט) עמ' רפב, נטעי גבריאל פסח חלק ג פרק כו סעיף ד.

עיין שו"ע תצג ד, ומשנ"ב שם. ביתר הרחבה: עיין משנ"ב תצג יט, שישנם שני טעמים למנהג זה, טעם אחד - שתלמידי רבי עקיבא נקברו לאחר השקיעה, ובשעת קבורתם היו בטלים ממלאכה, וזכר לכך נוהגים להיבטל ממלאכה, וטעם שני - שנאמר בתורה בעניין ספירת העומר "שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה", ויש בכך רמז שיש לשבות מעשיית מלאכה בזמן הספירה. ועיין משנ"ב שם, ושער הציון שם טז, שלטעם הראשון המנהג להימנע מלאכה הוא רק כשיעור זמן של כדי קבורה (עיין פסקי שמועות על ספירת העומר וחג השבועות עמ' מו, בשם הגרי"ש אלישיב, שמשך זמן זה הוא עשרים דקות, ועיין שם, בשם הגר"נ קרליץ, שהוא כשעה), ולפי הטעם השני המנהג להימנע מעשיית מלאכה הוא עד השעה שסופרים ספירת העומר, ועיין שונה הלכות תצג ח, שיש לסמוך על הטעם הראשון ולעשות מלאכה לאחר שעבר משך זמן של כדי קבורה. ועיין הלכות חג בחג ספירת העומר עמ' קג, שיש לסמוך גם על הטעם השני, ולספור ספירת העומר ולעשות מלאכה מייד לאחר מכן. ועיין שער הציון תצג טז, שלפי הטעם הראשון המנהג להימנע מעשיית מלאכה בימי ספירת העומר הוא רק עד ל"ג בעומר, ולפי הטעם השני המנהג הוא עד שבועות, ועיין חזון עובדיה יום טוב עמ' רעא, ואור לציון חלק ג פרק יז שאלה ז, שהכריעו שהמנהג הוא בכל ימי הספירה, וכן משמע משער הציון תצג טז, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כ סעיף נו, שחולק וסובר שהמנהג הוא רק עד אחרי ל"ג בעומר. ועיין כף החיים תצג נד, והליכות שלמה פרק יא סעיף יג, שהמלאכה שנהגו בה איסור היא מלאכה גמורה שאורכת זמן כתפירת בגדים, אך עבודות הבית כשטיפת כלים וקיפול כביסה מותרות. ועיין משנ"ב תצג יח, שהמנהג כולל גברים ונשים כאחד, ועיין חזון עובדיה יום טוב עמ' רעא-רעב, ואור לציון חלק ג פרק יז שאלה ז, שחולקים וסוברים שהמנהג כולל רק נשים, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כ סעיף נו, שטוב שגם הגברים ייזהרו בזה.

חק יעקב תצג יב: לא ראיתי נזהרים בזה, בית דוד לרבי דוד יוסף משאלוניקי אורח חיים סימן רעא (מובא בכף החיים תצג נג), שו"ת דברי יציב אורח חיים סימן רטז: לא נהגו העולם, חזון עובדיה יום טוב עמ' רעא: נהגו מקצת נשים, שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן רטו: לא ראינו נוהגים כן, רבבות אפרים חלק א סימן שכו: הרבה אין נוהגים כן. ועיין הליכות שלמה פרק יא הערה 50, שבבית הגרש"ז אוירבך לא נהגו כן.