תוכן עניינים
הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
אמרו חכמים: כל המרבה בתפילה נענה, שנאמר: "וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה'... וַיִּזְכְּרֶהָ ה'... וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן'"1. לכן מוסיפים ביום הכיפורים תפילה אחת מעבר לתפילות הרגילות שמתפללים בשבתות וימים טובים, והיא תפילת נעילה2.
תפילת נעילה נקראת כן משום שמתפללים אותה בזמן שבו נעלו את שערי ההיכל בבית המקדש, לאחר סיום עבודת הקרבנות. זמן זה, שבו הכהנים יצאו מההיכל ונעלו את שעריו, הוא עת רצון. דומה הדבר לעבד היוצא מבית המלך, ובשעת פרידתו מהמלך, מבקש העבד ממנו בקשה, וכיוון שעזיבתו מעוררת קרבה וגעגוע, המלך נעתר לבקשתו3. כך גם לקראת סוף היום הקדוש ונעילת שערי השמיים שהיו פתוחים בעשרת ימי תשובה, באה עת רצון, והתפילה והתשובה בזמן זה מקובלות יותר מאשר בכל זמן אחר בשנה4.
יש להתאמץ מאוד להתפלל תפילה זו בכוונה ולהתעורר בה לתשובה, כיוון שבשעה זו נחתם הדין, וכל מאורעות השנה נקבעים בה. כך כותב המשנה ברורה על תפילה זו: "יזדרז מאד בתפלה זו, כי תכלית כל עשרת ימי תשובה היא יום הכיפורים, ותכלית יום הכיפורים היא תפלת נעילה, שהכל הולך אחר החיתום! ואם לא עכשיו, אימתי?! ולכן אף אם חלש הוא מחמת התענית, מכל מקום יאזור כגבור חלציו להתפלל במחשבה זכה וברורה, ויקבל על עצמו גדרי התשובה באמת, והבא ליטהר מסייעים אותו, ויחתם בספר חיים טובים"5.
בספרי חסידות פירשו שתפילת נעילה נקראת כן כיוון שבשעה זו מתגברת אהבתו של הקב"ה לישראל, והוא מתייחד עִמם ונועל את כל השערים, שאף אחד לא יוכל להיכנס ולשהות במחיצתם, וגם המקטרגים אינם יכולים להיכנס בשעה זו אל המלך, והוא מקבל באהבה את כל השבים אליו6.