logo-white

תוכן עניינים

הלכות ימים נוראים

הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות ימים נוראים - תוכן עניינים:

פרק לד - תפילת נעילה. פרק לד - תפילת נעילה

סיום תפילת נעילה ותקיעת השופר

facebook email whatsapp

חותמים את תפילות יום הכיפורים בקבלת עול מלכות שמיים. הקהל כולו אומר בקול רם: "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד", "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ומסיים באמירת "ה' הוא האלוקים" שבע פעמים, ללוות את השכינה שמתעלה בסיום היום הקדוש למעלה משבעה רקיעים1.

שם 'אלוקים' מציין את הנהגת הטבע. הקב"ה הוא שברא את כוחות הטבע, והוא המקיים אותם בכל רגע, אך הנהגה זו נסתרת, ובמבט חיצוני נראה כאילו הטבע מתנהל בכוחות עצמו. לכן בסוף היום הקדוש, רגע לפני חזרתנו לשגרת החיים, אנחנו מכריזים מתוך דבקות וטהרה: "ה' הוא האלוקים". אין שום כוח עצמאי בבריאה, ה' ברא את הכול, והוא מחייה את העולם ומנהיגו כרצונו, ו"אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ"2

בסוף היום הקדוש תוקעים בשופר, לסמן את סילוק השכינה, כפי שנאמר "עָלָה אֱלֹקִים בִּתְרוּעָה"3. ועוד, שתקיעת שופר היא סימן לחירות, שכן מצינו שתקיעת השופר ביובל מוציאה את העבדים לחירות, ובסיום היום הקדוש נשמות ישראל יוצאות לחירות משעבוד העברות שכבלו אותן4

יוצאי אשכנז נוהגים לומר לאחר התקיעה "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"5. ואפשר שהטעם לכך הוא שאף שהתקדשנו והטהרנו ביום קדוש זה, כל השגותינו הן מועטות לעומת ההשגות שנזכה להן כאשר ייבנה המקדש והכהן הגדול יעשה את סדר עבודתו ביום הכיפורים. לכן אנו מתפללים שנזכה לעבודת ה' בשלמות בשנה הבאה בירושלים הבנויה.

 

5 הערות

1.
שו"ע ורמ"א תרכג ו, וחזון עובדיה עמ' שעב. ועיין רמ"א תרכג ו, שיוצאי אשכנז נוהגים לומר "ברוך שם כבוד מלכותו וכו'" שלוש פעמים, ועיין חזון עובדיה עמ' שעב, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מו סעיף קלה, שמנהג יוצאי ספרד לומר "ברוך שם כבוד מלכותו וכו'" פעם אחת. ועיין חזון עובדיה עמ' שעג, והלכות חגים לגר"מ אליהו שם, שיש מיוצאי ספרד הנוהגים לומר את הפסוק "קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי ה' חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה" (תהלים קיט קמה) שבע פעמים.
2.
דברים ד לה. עיין ערוך השולחן תרכג ח.
3.
תהילים מז ו. משנ"ב תרכג יב. עיין משנ"ב תרכג יב, שמעיקר הדין אפשר לתקוע בשופר בזמן "בין השמשות", ואף שאסור לתקוע בשופר ביום טוב, ובזמן "בין השמשות" אסור עדיין לעשות מלאכה, התירו חכמים לתקוע תקיעה של מצווה בזמן "בין השמשות". ועיין לוח ארץ ישראל (טוקצינסקי), והליכות שלמה פרק ד הערה 35, וחזון עובדיה עמ' שעו, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מו סעיף לט, שנוהגים שלא לתקוע בשופר לפני שתחלופנה כעשרים דקות לאחר השקיעה, כיוון שישנם אנשים שאינם בקיאים בהלכה הסבורים שמשעה שתקעו בשופר מותר כבר לאכול ולשתות (ואף שנוהגים להחמיר שלא לאכול ולשתות גם עשרים דקות אחרי השקיעה, התקלה באכילה בזמן הזה אינה גדולה). ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מו סעיף קלט, שיש שאינם תוקעים בשופר לפני שעת צאת הצום המפורסמת בלוחות (כשלושים וחמש דקות לאחר השקיעה).
4.
לבוש תרכג ה. ועיין שער הציון תרכג טז, שהביא טעם נוסף לתקיעת השופר בשם התוספות, והוא שהתקיעה באה להודיע שמוצאי יום הכיפורים הוא כעין יום טוב ויש להרבות בו בסעודה, ועיין כף החיים תרכג לב, שכתב טעמים נוספים. ועיין לוח ההלכות והמנהגים (זלזניק) שיש מיוצאי אשכנז שנוהגים לתקוע תקיעה, ויש מיוצאי אשכנז שנוהגים לתקוע תשר"ת. ועיין כף החיים תרכג לא, שיש מיוצאי ספרד שנוהגים לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת, ויש שנוהגים לתקוע תשר"ת, ויש שמוסיפים ותוקעים תרועה גדולה, וכל אחד יעשה כמנהגו. ועיין חזון עובדיה עמ' שעג, שיש לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת.
5.
עיין משנ"ב תרכג יג, ולוח ארץ ישראל (טוקצינסקי).

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ