ברכת כהנים

עיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מו סעיף קלב, וקדוש בציון עמ' תלא, וקובץ בית אהרן וישראל גיליון קיז (שבט אדר תשס"ה) עמ' קמב ואילך.

משנ"ב תרכג ח. ועיין ירושלים במועדיה עמ' רצא, שיש לומר את כל ברכת כהנים לפני השקיעה. ועיין חזון עובדיה עמ' שע, שלכתחילה החזן ישתדל להגיע לברכת כהנים חמש דקות לפני השקיעה, כדי שהכהנים יספיקו לסיים את הברכה לפני השקיעה. מנהג יוצאי ספרד לומר את הסליחות של תפילת נעילה לאחר חזרת הש"ץ, ולכן יש באפשרותם להתחיל את תפילת נעילה כשלושים דקות לפני השקיעה, ולהספיק להגיע לברכת כהנים לפני השקיעה, אך מנהג יוצאי אשכנז לומר את הסליחות של תפילת נעילה באמצע חזרת הש"ץ, ולכן הם נוהגים להתחיל את תפילת נעילה מוקדם יותר.

?עיין משנ"ב תרכג ח, קובץ תשובות לגרי"ש אלישיב חלק ב סימן לד, הליכות שלמה פרק ד דבר הלכה יב, ירושלים במועדיה עמ' רצב. ועיין הליכות שלמה פרק ד סעיף ט, שאין להיחפז בתפילת נעילה באופן שהכוונה תיפגע, כיוון שתפילה זו חשובה מאוד.

משנ"ב תרכג ח, קובץ תשובות לגרי"ש אלישיב חלק ב סימן לד, ירושלים במועדיה עמ' רצב. ועיין משנ"ב תרכג ב, שאם אומרים את הפיוט "היום יפנה" לאחר צאת הכוכבים, יש לשנות את הנוסח ללשון עבר ולומר "היום פנה השמש בא ופנה", כדי שלא להיות כדובר שקר.

קובץ תשובות לגרי"ש אלישיב חלק ב סימן לד, הליכות שלמה פרק ד סעיף ט, אור לציון חלק ד פרק יט שאלה ב, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין משנ"ב תרכג ח-ט, שלאחר זמן "בין השמשות" אין לומר ברכת כהנים, אך אומרים "אלוקינו ואלוקי אבותינו וכו'", כיוון שתחילת התפילה הייתה ביום. ועיין שו"ע תרכג ב, ומשנ"ב שם, שיש לסיים את תפילת נעילה לפני צאת הכוכבים, ומי שמסיימה לאחר צאת הכוכבים אין מוחים בידו. ועיין קיצור שולחן ערוך (גאנצפריד) קלג כד, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מו סעיף קלד, שניתן לומר "חתמנו" אף שכבר יצא היום, כיוון שהקב"ה מנהיג את סדרי הדין בבית דין של מעלה על פי סדריהם של ישראל למטה, ואינו מסיים את הדין עד שישראל יסיימו את תפילות היום הקדוש. ועיין אשרי האיש פרק כא סעיף כב, וקיצור הלכות המועדים (תשע"ח) פרק כח סעיף יח, שמי שלא התפלל תפילת נעילה יתפלל ערבית פעם נוספת לתשלומין, ועיין שבט הלוי חלק ה סימן סז, וחזון עובדיה עמ' שע, שחולקים וסוברים שאין תשלומין לתפילת נעילה, וכן הכריע הגר"י אריאל שליט"א.