logo-white

תוכן עניינים

הלכות ימים נוראים

הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות ימים נוראים - תוכן עניינים:

פרק לב - שחרית. פרק לב - שחרית

תפילת "יזכור"

facebook email whatsapp

לאחר קריאת התורה וההפטרה, נוהגים יוצאי אשכנז לומר את תפילת "יזכור", שבה נודבים צדקה לעילוי נשמת הנפטרים, ומתפללים עליהם שזכות זו תעמוד להם שייזכרו לטובה ויזכו לשהות במחיצת אבותינו ואימותינו הקדושים1.

נוהגים שהמתפללים שהוריהם בחיים יוצאים מבית הכנסת בזמן תפילת "יזכור"2, כיוון שלא ראוי שחלק מהאנשים יעסקו בתפילה וחלק ישתקו וימתינו3, ועוד שתפילת "יזכור" תוקנה בעיקרה לחגים, והזכרת הנפטרים והכאב המתלווה לה, עלולים לעורר את צערם של הסובבים, ואין לאדם לצער את חברו בחג4.

 

4 הערות

1.
עיין שו"ע תרכא ו, ומשנ"ב שם.
2.
קיצור שולחן ערוך (גאנצפריד) קלג כא, ושערי אפרים שער י פתחי שערים סוף ס"ק לה, שו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן לט, אשרי האיש פרק כז אות ה. ועיין שו"ת אבני דרך חלק ט סוף סימן עז, בשם הגר"א נבנצל שליט"א, שיש לקיים מנהג זה גם במניין של בחורים צעירים שרוב ככל הבחורים אינם צריכים לומר יזכור, וזאת גם אם היציאה מבית הכנסת גורמת לרעש ואי סדר.
3.
שערי אפרים שער י פתחי שערים סוף ס"ק לה.
4.
שו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן לט אות ז, בשם הגרמ"מ אפשטיין, ועיין שם אות ח, שאף שטעם זה שייך בעיקרו לחגים, לא חילקו בין יזכור ביום הכיפורים ליזכור בחגים, ועוד שכאשר יום הכיפורים חל בשבת, טעם זה שייך גם ליום הכיפורים. ועיין שם, לפירוט טעמים נוספים למנהג זה.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ