הקריאה בתורה וההפטרה

שו"ע תרכא א. ועיין משנ"ב מו יד, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מו סעיף צו, שראוי להתכוון בברכות העולים לתורה ובברכות ההפטרה שהן תעלנה למניין מאה ברכות שצריך לברך בכל יום, ואז יחסרו רק שלוש ברכות להשלמת מאה הברכות, ואותן ניתן להשלים בברכות על בשמים או בברכות "אשר יצר".

לבוש תרכא א. ועיין שם, שקוראים הפטרה זו גם משום שיום הכיפורים רמוז בפסוק "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד" (ישעיהו נח יג), ו"קדוש ה'" הוא יום הכיפורים. ועיין מטה אפרים תקפד כ, שיש להעלות למפטיר אדם חשוב, משום כבוד היום.

משנ"ב תרכא א. ועיין משנ"ב שם, שאין מוסיפין על שישה עולים, ועיין ילקוט יוסף (תש"פ) עמ' תתכב, שאין לפקפק על מנהג יוצאי ספרד המוסיפים על ששת העולים, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מו סעיף צב, שלכתחילה אין להוסיף על ששת העולים, אך אם הדבר נצרך כדי למנוע מחלוקת, אפשר להוסיף עולים כפי הצורך. ועיין משנ"ב תקפד ח, שראוי להשתדל לעלות לתורה בימים נוראים, ובמקומות שמוכרים את העליות, יתאמץ לקנות עלייה כפי יכולתו, ויש מעלה למצווה שאדם השקיע כסף כדי לקיימה על פני מצווה שאדם לא השקיע כסף כדי לקיימה. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק לט סעיף לט (בחלק מהדפוסים סעיף זה מצוין בטעות כסעיף לח), והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מו סעיף צה, שאדם שאינו צם מחמת חוליו יכול לעלות לתורה, ועיין וחזון עובדיה עמ' שמט, שכתב דין זה רק בחולה שאוכל לשיעורים. ועיין שו"ע תרכא א, שכאשר יום הכיפורים חל בשבת עולים לתורה שבעה עולים כבכל שבת.