מעוברת

אישה בהיריון חייבת לצום ביום הכיפורים, כיוון שצום של יממה אינו מסכן לא אותה ולא את עוברהּ¹, ולפי דעת הרופאים, טוב שתרבה בשתייה ביומיים שקודמים לצום². 

אישה בהיריון שיש לה בעיה רפואית מיוחדת, או שהיא סובלת מבחילות, הקאות וסחרחורות, תיוועץ ברופא וברב מורה הוראה אם עליה לצום. 

אישה בהיריון שאחזוה צירים מוקדמים מחמת הצום והתעורר חשש ללידה מוקדמת, או אישה בהיריון שהפילה פעמיים מחמת צום - או מסיבה שאינה ידועה³ - לא תצום אלא תשתה לשיעורים; ותיוועץ ברב מורה הוראה וברופא, כיוון שבמצבים מסוימים עליה גם לאכול לשיעורים⁴. 

אישה בהיריון שהליכתה לבית הכנסת תחליש אותה ותצריך אותה לאכול או לשתות יותר מכפי שהייתה צריכה אילו לא הייתה הולכת, תישאר בביתה ולא תלך לבית הכנסת, כיוון שהמצווה להתענות ביום הכיפורים חשובה מהמצווה להתפלל ביום זה⁵, ופגיעה שאינה מוצדקת במצוות התענית פוגמת בהתקדשות, בהתעלות ובכפרת העוונות של יום הכיפורים, הרבה יותר מחסרון התפילה. אם יש חשש שיכבד העומס על אישה הרה בעקבות הימצאותו של בעלה בבית הכנסת, והיא תצטרך לאכול או לשתות, על הבעל להישאר בביתו ולהתפלל שם⁶.