תוכן עניינים
הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
פרק לא - מעוברת, יולדת ומניקה. פרק לא - מעוברת, יולדת ומניקה
מחסור בנוזלים בשעת הלידה יכול להיות סכנה ליולדת. לכן אישה בהיריון שהחלה לחוש צירי לידה סדירים או שירדו לה מי השפיר, תשתה כרגיל ולא תדקדק לשתות לשיעורים, כדי שלא תגיע ללידה כאשר היא סובלת ממחסור בנוזלים1.
בשעת הלידה נחשבת היולדת לחולה שיש בה סכנה, ומותר לה לאכול ולשתות כפי צורכה2. אם עד תחילת תהליך הלידה, לא הספיקה היולדת לשתות כמות מספקת של מים, תשתה כרגיל ולא תדקדק לשתות לשיעורים, כדי שלא תסבול ממחסור בנוזלים בשעת הלידה3. אך אם היא הספיקה לשתות כמות מספקת של מים, והרופא אומר שמעתה ואילך די לה לשתות ולאכול לשיעורים, וגם היא מרגישה כך, אזי תשתה ותאכל לשיעורים4.
מגמר הלידה עד שבעים ושתיים שעות לאחר הלידה, נחשבת היולדת לחולה שיש בה סכנה, ומותר לה לאכול ולשתות כפי צורכה5. ואפילו היא אומרת שהיא יכולה לצום, וגם הרופא אומר כן, אסור לה לצום, כיוון שנאמנים עלינו דברי חז"ל שהצום עלול לסכן אותה6. ואם היא אומרת שדי לה באכילה ושתייה לשיעורים, וגם הרופא אומר שדי לה בכך, תאכל ותשתה לשיעורים7.
לאחר שבעים ושתיים שעות מהלידה ועד תום שבע יממות מגמר הלידה, עדיין נחשבת היולדת לחולה שיש בה סכנה, ומותר לה לאכול ולשתות כפי צורכה, אך עליה לאכול ולשתות לשיעורים. ואם היולדת אומרת שלפי הרגשתה היא אינה צריכה לאכול, סומכים על דבריה, ועליה לצום8.
לאחר שבע יממות מתום הלידה, היולדת נחשבת לחולה שאין בה סכנה ועליה לצום, כיוון שהצום אינו מסכן אותה9.
ראש השנה - המלכות והדין
יולדת
קריאת הפרק ברצף