תוכן עניינים
הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
כמבואר לעיל, שיעור השתייה שחייבים עליה כרת הוא מלוא לוגמיו, שהוא כמלוא חצי פיו של אדם1.
ישנו הבדל בין שיעור כותבת הגסה, שהוא שיעור האכילה שחייבים עליה כרת, לבין שיעור מלוא לוגמיו, שהוא שיעור השתייה שחייבים עליה כרת. שיעור כותבת הגסה הוא שיעור כללי, שנאמר לכל אדם, אך שיעור מלוא לוגמיו הוא שיעור אישי, כל אדם כפי גודל פיו. ואם כך שיעור מלוא לוגמיו של אדם שפיו גדול, הוא גדול יותר משיעור מלוא לוגמיו של אדם שפיו קטן. הטעם לשוני זה הוא שחז"ל קיבלו במסורת, שאכילה בשיעור כותבת הגסה מיישבת דעתו של כל אדם, ללא קשר לגודל גופו, אך שתייה בשיעור מלוא לוגמיו מיישבת דעתו של אדם בהתאמה לגודל פיו2.
הרוצה לדעת מהו שיעור מלוא לוגמיו כפי גודל פיו, ימלא את פיו מים, יפלוט את המים לכוס, ויחלק את המים לשני חלקים שווים, ומעט פחות מכל חלק הוא שיעור מלוא לוגמיו3. לאדם מבוגר בגודל ממוצע, שיעור מלוא לוגמיו נע בין 40 ל-45 סמ"ק4.
לצורך הנוחוּת, יש שרגילים להורות לחולה שהותר לו לשתות לשיעורים, לשתות בכל פעם 30 סמ"ק, שכן שיעור זה הוא ודאי פחות ממלוא לוגמיו5.