logo-white

תוכן עניינים

הלכות ימים נוראים

הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות ימים נוראים - תוכן עניינים:

פרק ל - אכילה ושתייה לשיעורים. פרק ל - אכילה ושתייה לשיעורים

'כדי אכילת פרס' בין אכילה לאכילה

facebook email whatsapp

כמבואר לעיל, כדי שלא לעבור על איסור שעונשו כרת, יש להפסיק בין אכילה לאכילה, דהיינו בין סוף האכילה הראשונה לתחילת האכילה השנייה, למשך זמן של כדי אכילת פרס1. גם במשך זמן זה נחלקו הפוסקים, והדעות השונות הן בטווח שבין שתי דקות לתשע דקות2. ההוראה המקובלת היא שמשך הזמן של כדי אכילת פרס הוא תשע דקות3. אם מצבו של החולה אינו מאפשר המתנה של תשע דקות בין אכילה לאכילה, יש להקטין את משך הזמן בין אכילה לאכילה כפי ההכרח4. וכאשר יש צורך רפואי לאכול או לשתות ברצף, יש לעשות כן, ואין להמתין ולהיכנס לחשש סכנה

לסיכום, חולה הצריך לאכול לשיעורים, יאכל מאכל בנפח של 30 סמ"ק, ימתין תשע דקות, ויאכל עוד 30 סמ"ק, וחוזר חלילה, עד שיאכל את כמות האוכל הנצרכת לו

4 הערות

1.
עיין משנ"ב תריח כא, ושמירת שבת כהלכתה פרק לט סעיף יט. ועיין חזון עובדיה עמ' רצז, ושמירת שבת כהלכתה שם הערה סז.
2.
עיין שו"ת חתם סופר חלק ו סימן טז שהשיעור הוא תשע דקות, ועיין ערוך השלחן תריח יד, שהשיעור הוא בין שש לשבע דקות, ועיין תשובות והנהגות חלק ב סימן רפט בשם הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, שהשיעור הוא חמש דקות, ועיין שיעורי תורה עמ' רג-רד, שהשיעור הוא ארבע דקות, ועיין שו"ת מרחשת סימן יד שהשיעור הוא שלוש דקות. ועיין שו"ת חתם סופר חלק ו סימן כג, שהשיעור המועט ביותר שניתן לשער בו הוא שתי דקות.
3.
עיין משנ"ב תריח כא, עיין שמירת שבת כהלכתה פרק לט סעיף יט. ועיין חזון עובדיה עמ' רצז-ח, שנהגו להמתין עשר דקות בין אכילה לאכילה.
4.
ירושלים במועדיה עמ' רנח, ועיין שם שעדיף לקצר את משך הזמן שבין אכילה לאכילה, ולא להוסיף בכמות האכילה בכל אכילה.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ