חינוך לתענית יום הכיפורים

ילדים קטנים שעוד לא מלאו להם תשע שנים יכולים לאכול ולשתות ביום הכיפורים כרגיל. בדרך כלל, חובת החינוך להימנעות מעשיית דברים אסורים חלה כבר מגיל שלוש, אך ביום הכיפורים גיל החינוך לתענית הוא תשע, כיוון שלפני כן, התענית עלולה לפגוע בבריאותם של הילדים¹. 

ילד שעוד לא מלאו לו תשע, הרוצה להתענות אפילו חלק מהיום, אינו רשאי לעשות כן, כיוון שיש חשש שהתענית תפגע בבריאותו². 

מגיל תשע ומעלה מתחילים לחנך את הילדים לצום בהדרגה. ראשית עליהם לצום בלילה ולדחות מעט את זמן ארוחת הבוקר ('תענית שעות'). לדוגמה: קטן שרגיל לאכול ארוחת בוקר בשעה שמונה, יאכל אותה בשעה תשע, ואם הוא רגיל לאכול את ארוחת הבוקר בשעה תשע, יאכל אותה בעשר. ככל שהקטן גדֵל וגופו מתחזק, דוחים עוד את ארוחת הבוקר³, אך בגילאים אלו אין לדחות את זמן הארוחה לאחרי שעת הצוהריים⁴. 

מעת שהגיעו הילדים לגיל אחת עשרה, מחנכים אותם להתענות עד סוף הצום, ואין הבדל בעניין זה בין בנים לבנות. אמנם ילדים מגיל אחת עשרה ועד גיל מצוות שהם ילדים חלושים, אינם צריכים להתענות אלא יתענו תענית שעות, כיוון שהתענית עלולה לפגוע בבריאותם ⁵. 

לדעת גדולי הפוסקים, סתם ילדים בזמננו נחשבים ילדים חלושים, ואין הם חייבים לצום את כל הצום⁶. אך ילד שידוע להוריו שהוא בריא וחזק ויש ביכולתו לצום את כל הצום, רשאי להתענות כל היום⁷. 

ובכל מקרה, בנים שהגיעו לגיל שתיים עשרה, מחנכים אותם להתענות עד סוף הצום, אלא אם כן הם חלשים ביותר⁸.