logo-white

תוכן עניינים

הלכות ימים נוראים

הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות ימים נוראים - תוכן עניינים:

פרק כז - נעילת הסנדל ותשמיש המיטה

facebook email whatsapp

ביום הכיפורים אין נועלים נעלי עור, כיוון שנעלי עור מגינות על הרגל כראוי, ועל ידן אין מרגישים את קושי הארץ. אך מותר ללכת בנעליים העשויות מבד או בכפכפים העשויים מפלסטיק רך, שההולך בהן מרגיש את קושי הארץ, והרגשתו קרובה להרגשת אדם ההולך יחף1

יש שנתנו טעם פנימי לאיסור נעילת הסנדל ביום הכיפורים, שביום זה, שבו ישראל חוזרים בתשובה שלמה, כל העולמות מתעלים על ידי תשובתם, ואפילו האדמה מתרוממת ומתקדשת והופכת להיות אדמת קודש, ולכן אסור לדרוך עליה במנעל גמור; כמו שנאמר למשה בסנה "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא"2

 

1.
שו"ע תריד ב. ועיין חזון עובדיה עמ' שכ, וחוט שני עמ' קלז, שנעלי עור אינן מוקצה ביום הכיפורים, כיוון שמותר לנעול אותן במצבים מסוימים כמבואר להלן. ועיין רמ"א תריד ב, ומשנ"ב שם, שמותר לעמוד על גבי שטיח או כר מעור, כיוון שהאיסור הוא רק בנעילת נעלי עור, והמחמיר ונמנע מכך תבוא עליו ברכה.
2.
שמות ג ה. מנחם ציון לרבי מנחם מנדל מרימנוב יום הכיפורים עמ' קכ (מהדורת מכון שפתי צדיקים) ד"ה מה שאסרו.

בזמננו מצויות מאוד נעליים איכותיות העשויות מחומרים סינטטיים, שאין בהן עור, והן מגינות על הרגל כראוי. יש הסוברים שאסור ללכת בנעליים אלו ביום הכיפורים, אף שאין בהן עור. ומה שאמרו חכמים שהאיסור הוא בנעלי עור, זאת משום שזהו חומר הגלם שממנו ייצרו נעליים איכותיות בזמנם, אך אין האיסור תלוי בכך1. ויש סוברים שמותר ללכת בנעליים אלו ביום הכיפורים, כיוון שאין בהן עור, ואף שהן איכותיות ומגינות על הרגל כראוי, חכמים אסרו נעלי עור בלבד, כיוון שזה מה שהיה מצוי בזמנם, ולא אסרו נעליים העשויות מחומר אחר2. להלכה יש לחוש לסברת האוסרים ולהימנע ביום הכיפורים מהליכה בנעליים איכותיות, אף שאין בהן עור3.

 

1.
עיין שו"ת פנים מאירות חלק ב סימן כח, תשובות והנהגות חלק ה סימן קסח אות ז, מועדים וזמנים חלק ו סימן כח, אשרי האיש פרק כב אות ו, קובץ מבית לוי גיליון יג עמ' מא: יש להימנע. ועיין משנ"ב תריד ה.
2.
חזון עובדיה עמ' שיג, הליכות שלמה פרק ה סעיף יז, עיין מקראי קודש לרב הררי הלכות יום הכיפורים פרק ח הערה ה, בשם הגר"ש ישראלי.
3.
שו"ת באהלה של תורה חלק ב סימן פא. ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מה סעיף לח: עדיף שלא לנעול נעלי פלסטיק עבות. ועיין משנ"ב תריד ה.

מטרת הנעל היא לכסות את הרגל ולהגן עליה. לכן גם נעל שיש בה רק מעט עור, אסור ללכת בה, כל שמטרת העור היא להגן על הרגל או לכסות אותה. לעומת זאת נעל העשויה מחומר שאינו עור, ויש בה רצועות עור שנועדו להחזיק את הנעל שלא תישמט מהרגל, או קישוט מעור, מותר ללכת בה, כיוון שהעור אינו מגן על הרגל ואינו מכסה אותה1.

 

1.
שו"ע תריד ב, וברכי יוסף תריד א, וכף החיים תריד י, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כו סעיף כא, וילקוט יוסף (תש"פ) עמ' תשט. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק לט סעיף לז, שהזקוקים ללכת עם מדרסים בנעליהם, מותר להם להניחם בתוך נעלי הבד שלהם, אפילו כשהמדרסים מצופים בעור, כיוון שהמדרס אינו חלק מהנעל, ועיין חוט שני עמ' קלז, שחולק ומקל בזה רק למי שאינו יכול ללכת בלעדיהם, כיוון שיש לחשוש שהמדרס הופך להיות חלק מהנעל, ועיין הערה 1.

כאשר הליכה ללא נעלי עור עלולה לגרום לפציעה או לנזק, מותר לנעול נעלי עור, כיוון שנעילת נעלי העור אינה לשם תענוג. לכן אדם הצריך ללכת במקום שמצויים בו מזיקים כנחשים ועקרבים, או שהוא צריך ללכת במקום שיש בו בוץ ורפש, ינעל נעליים שאין בהן עור, כדי להגן על רגליו. ואם אין לו נעליים שאין בהן עור, ינעל נעלי עור, כיוון שנעילתן אינה לשם תענוג1

חיילים הנמצאים בפעילות מבצעית ינעלו נעלי עור אם הדבר נחוץ למילוי תפקידם בצורה טובה, אך חיילים הנמצאים בבסיס לא ינעלו נעלי עור, אף כשהם ניצבים בעמדת שמירה2.

 

1.
שו"ע תריד ד. ועיין אהלך באמתך פרק לו סעיף יד, שבזמננו שמצויים מנעלים איכותיים ונוחים שאינם מעור, יש להשתמש בהם, ורק אם הם אינם בנמצא, מותר ללכת בנעלי עור, ועיין משנ"ב תריד ה, ושו"ת מנחת שלמה (קמא) חלק א סימן צא אות כה סעיף ח, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מה סעיף מא, שכתבו כעין זה.
2.
אור לציון חלק ג פרק כט סוף הערה טז, וקונטרס חגי תשרי לגר"ד ליאור עמ' 49.

אחד מחמשת העינויים שחייבים בהם ביום הכיפורים הוא האיסור לקיים יחסי אישוּת ('תשמיש המיטה'). כדי להתרחק מן העברה, אסור לבני הזוג לגעת זה בזה ולישון במיטה אחת1, ועליהם לנהוג בכל ההרחקות כמו בזמן נידתה של האישה2.

 

1.
שו"ע תרטו א.
2.
משנ"ב תרטו א, כף החיים תריב ד. ועיין משנ"ב שם, וכף החיים שם, שהאיסור הוא בין ביום ובין בלילה. ועיין אלף למטה תרטו א, ובן איש חי שנה ראשונה פרשת וילך אות טו, וחזון עובדיה עמ' שכה, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מה סעיף מה, שבשעת הצורך מותר לבני הזוג לגעת זה בזה נגיעה שאינה של חיבה ביום (ולא בלילה), ועיין כף החיים תרטו ב, שמדברי כמה פוסקים משמע שאינם מתירים זאת גם בשעת הצורך. ועיין חזון עובדיה שם, שמתיר חלק מההרחקות האסורות בזמן שהאישה נידה, ועיין שם שהושטה מידו לידה אסורה, וצריך ביאור מה הן ההרחקות המותרות ומה הן ההרחקות האסורות. עיין שו"ע תרטו ב, ומשנ"ב שם, שהרואה קרי ביום הכיפורים זהו סימן שה' אינו רוצה בתפילתו ובתעניתו, ועיין שו"ת צמח צדק (לובביץ') חלק אורח חיים סימן קיא, בשם בעל התניא, וקריינא דאיגרתא לגרי"י קנייבסקי חלק א סימן קיב, שדברי השלחן ערוך לא נאמרו לאנשים רגילים שנכשלים לפעמים בהרהורי עברה, שראיית הקרי אצלם היא מחמת הרהורי עברה ולא כסימן משמיים.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ