נטילת ידיים לאחר עשיית צרכים

משנ"ב תריג ד, ואשי ישראל (פויפר) עמ' תשפט (מהדורת תשס"ד), בשם הגר"ח קנייבסקי. ועיין משנ"ב שם, ושער הציון שם ז, שאדם שהתפנה ולאחר מכן ניגש להתפלל תפילת עמידה, רשאי ליטול ידיו, מבלי ללכלך אותן קודם לכן. ועיין חזון עובדיה עמ' שיא, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מה סעיף כה, ואור לציון חלק ד פרק יב שאלה ה, ומקראי קודש לרב הררי פרק ז הערה כה, בשם הגר"ש ישראלי, שפסקו שהמתפנה בשירותים ייטול ידיו, ולא כתבו שיש צורך לגעת קודם לכן באחד המקומות המכוסים בגוף. ועיין מטה אפרים תריג ה, והליכות שלמה פרק ה סעיף יג, שהנוהג ליטול ידיו שלוש פעמים לאחר עשיית צרכים, יכול לנהוג כן גם ביום הכיפורים, ועיין אשרי האיש פרק כב אות ב, שחולק. ועיין ביאור הלכה תריג ג ד"ה ואם, שאדם שנכנס לשירותים ולא התפנה, לא ייטול את ידיו לאחר מכן. ועיין משנ"ב תריג ה, שביום הכיפורים אין ליטול ידיים לפני התפילה (מלבד תפילת שחרית), אלא אם כן ידוע לאדם שהוא נגע בדבר מטונף או שעשה צרכיו.

שו"ע תריג ג.

עיין ישועות יעקב סימן קכח ס"ק ז, ועיין תשובות יד סופר הערות והארות בסוף הספר עמ' רלד.