שיעורי האכילה והשתייה שחייבים עליהם כרת

כמות האוכל שחייבים כרת באכילתו היא נפח של 'כותבת הגסה' (תמר גדול), וכמות המשקה שחייבים כרת בשתייתו היא נפח של 'מלוא לוגמיו' (כמלוא חצי פיו של אדם)¹. אמנם בכל איסורי אכילה שבתורה, השיעור המחייב בעונש הוא 'כזית', ובכל איסורי השתייה, השיעור המחייב בעונש הוא 'רביעית', אבל ביום הכיפורים, השיעורים המחייבים בעונש שונים. זאת משום שאיסורי האכילה והשתייה האחרים שבתורה נאמרו בלשון 'אכילה' ובלשון 'שתייה', ואיסורים כאלו שיעורם ב'כזית' וב'רביעית'. אך איסור האכילה והשתייה ביום הכיפורים לא נאמר בלשון 'אכילה' ובלשון 'שתייה', אלא בלשון 'עינוי' ("בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם"), לכן השיעור המחייב בעונש הוא שיעור שיש בו לבטל את העינוי. וקיבלו חז"ל שאוכל בשיעור של 'כותבת הגסה' ושתייה בשיעור של 'מלוא לוגמיו', הם המיישבים את דעתו של האדם ומבטלים ממנו את תחושת העינוי².