מצוות הווידוי

בכל תפילות יום הכיפורים אומרים ווידוי: בערבית, בשחרית, במנחה, במוסף ובנעילה. על כן יבוארו כאן דיני מצוות הווידוי, ולאחריהם ימשיכו ויבוארו דיני תפילת ערבית. 

כאשר אדם חוזר בתשובה, מצווה עליו להתוודות על חטאיו, שנאמר: "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם וכו' וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ"¹. הווידוי כולל שלושה חלקים: הכרה בחטא, חרטה וקבלה לעתיד; כך כותב הרמב"ם: "כיצד מתוודים? אומר אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה, וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח"². 

יסוד התשובה הוא קבלת האחריות של האדם על כישלונותיו. מטבעו, האדם נוטה להסיר מעצמו את האחריות לחטאיו, ולהשליך אותם על אחרים. כך עשה אדם הראשון כאשר הקב"ה הוכיח אותו על חטאו - הוא האשים את האישה ואמר: "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל"³. כך גם נהג שאול המלך, כאשר שמואל הוכיח אותו על כך שהוא לא הרג את הצאן והבקר של עמלק - הוא האשים את העם ואמר: "אֲשֶׁר חָמַל הָעָם עַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר"⁴. אין דבר שמעכב את התשובה כמו הסרת האחריות של האדם על מעשיו, כי אם 'אין חטא', תשובה מניין? מצוות הווידוי מחייבת את האדם לקחת אחריות על מעשיו ולומר: חטאתי, עוויתי, פשעתי, איש אינו אחראי לכישלונותיי, רק אני עצמי! מתוך הכרה זו, נסללת הדרך לתיקון, כי אם אדם אחראי על מעשיו, הוא יכול גם לשנותם ולשוב לדרך ה'⁵. 

היטיב לנסח עיקרון זה הרש"ר הירש, וכך הוא כותב: "מדי שנה בשנה נרעדים מיתרי הלב היהודי כאשר מתקרב ובא אלינו יום הכיפורים. והנה הקב"ה ברחמיו שלא יכלו, באהבתו ובחסדו יעלה אותנו מעמקי ירידתנו הרוחנית, מבלי להתחשב כלל עם עוונותינו הראשונים. הוא מרים אותנו תמיד מחדש אליו, הוא נותן בידינו שוב את לוחות הברית, מבלי שייקח בחשבון כמה פעמים נשתברו כבר הלוחות בגללנו. הדבר החשוב בעיניו מכל זוהי הכרתנו העמוקה והודאתנו על האמת, כי אמנם אשמים אנחנו וכי בחטאינו נשברו הלוחות"⁶.