logo-white

תוכן עניינים

הלכות ימים נוראים

הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות ימים נוראים - תוכן עניינים:

פרק כב - מצוות הווידוי. פרק כב - מצוות הווידוי

דרך אמירת הווידוי

facebook email whatsapp

בזמן אמירת הווידוי יש לעמוד, כיוון שהווידוי צריך להיאמר בהכנעה1. לכן יש להיזהר שלא להישען על שולחן או על סטנדר, לפי שהנשען עליהם אינו נחשב כעומד2. וטוב להתכופף בשעה שאומרים את הווידוי, כדי להתוודות בהכנעה גדולה3

חכמים תיקנו נוסח כללי לווידוי ("אשמנו, בגדנו וכו'"), המבוסס על כינויים רעים שעם ישראל כונה בהם בתנ"ך, בתוכחות על חטאיו4. גם אדם שלא חטא בחטאים המפורטים בנוסח הכללי של הווידוי אומר את הווידוי כולו, כיוון שישראל ערבים זה בזה, ולכן כל אחד מהם צריך להתוודות גם עבור חטאי אחרים. ועוד שאם היה בכוחו לגרום לאחרים שלא יחטאו בחטאים אלו והוא לא עשה זאת, יש לו חלק בחטאיהם5

מן הדין, האומר את נוסח הווידוי הכללי יצא ידי חובתו, כיוון שאין חובה לפרט את החטא המסוים שהאדם מתוודה עליו, ודי לומר "חטאתי" או לנקוט בכל לשון אחרת שמשמעותה שהאדם מכיר בכך שנהג שלא כראוי. ואולם טוב לפרט את החטא, כיוון שעל ידי זה המתוודה מתבייש ומתחרט יותר, ותשובתו מעולה יותר6

אדם המפרט את חטאיו בווידוי, יקפיד שאחרים לא ישמעו את פירוט החטאים. הטעם לכך שיש להקפיד שלא להשמיע בקול את פירוט החטאים הוא שאסור לאדם לפרסם עברות שעשה, כיוון שפרסום עברה גורם לפגיעה בכבוד ה', בכך שיש העוברים על דבריו7

בעת אמירת "אשמנו, בגדנו וכו'" וכן בעת אמירת "על חטא שחטאנו לפניך וכו'", נוהגים להכות בעדינות כנגד הלב, כדי לבטא בכך את אשמתנו. ומכים כנגד הלב, כיוון שהעברה מתחילה בהרהור הלב8.

 

8 הערות

1.
שו"ע תרז ג, ומשנ"ב שם, ושער הציון שם ס"ק יב. ועיין משנ"ב שם י, שיש לעמוד עד אחר "על חטאים שאנו חייבים עליהם ארבע מיתות בית דין".
2.
משנ"ב תרז י. ועיין שם, שהאיסור להישען על חפץ בזמן הווידוי הוא רק אם האדם נשען עליו באופן כזה שאם ייקחו את החפץ, הוא ייפול. ועיין שם, בשם הפמ"ג, שיש להסתפק אם אדם שלא עמד בווידוי צריך לחזור ולהתוודות. ועיין בן איש חי שנה ראשונה פרשת כי תשא אות ז, וילקוט יוסף (תש"פ) עמ' תרמד, שאנשים חלושים רשאים להישען על סטנדר או על שולחן בשעת הווידוי.
3.
משנ"ב תרז י, ושו"ע הרב תרז ז. ועיין משנ"ב שם, שיש להתכופף כפי שכורעים במודים, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מו סעיף כו, שדי להתכופף מעט. ועיין קיצור הלכות המועדים (תשע"ח) דיני ערב יום כיפור הערה סח (עמ' ע), שאדם שאמירת הווידוי בכפיפות קומה מפריעה לו להתכוון, יתוודה בכפיפה מועטת או זקוף.
4.
חיי אדם קמג א.
5.
עיין בן איש חי שנה ראשונה פרשת כי תישא בהקדמה, וחזון עובדיה עמ' רנא, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מו סעיף כט.
6.
שו"ע תרז ב, ומשנ"ב שם, ושו"ע הרב תרז ד. עיין חיי אדם קמג א, שחכמים תיקנו את נוסח הווידוי על פי אותיות האל"ף-בי"ת, כדי שהרוצה לפרט את חטאיו יעשה זאת באות המתאימה. כך למשל לאחר אמירת 'אשמנו' אפשר להתוודות על אכילת מאכלות אסורים, וכיוצא בזה, ועיין ירושלים במועדיה שאין חובה לעשות כן, והרוצה לפרט את חטאיו בסוף הווידוי רשאי לעשות כן.
7.
משנ"ב תרז ו. ועיין שם, שעל חטא הידוע לרבים מותר להתוודות בקול.
8.
משנ"ב תרז יא, בן איש חי שנה ראשונה פרשת כי תשא אות ג, חזון עובדיה עמ' רנא, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מו סעיף כו. ועיין בן איש חי שם, שיש בהכאה זו טעם על פי הקבלה. ועיין מקור חיים (בכרך) תרז א, שב"על חטא" יש להכות על הלב במילה "שחטאנו".

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ