המשמעות ההלכתית של "כל נדרי"

הפוסקים נחלקו מהי המשמעות ההלכתית של אמירת "כל נדרי". יש ראשונים שסוברים שבאמירת "כל נדרי" אנו מתירים את הנדרים שנדרנו בעבר, על ידי חרטה על כך שנדרנו אותם¹. ויש ראשונים שסוברים שבאמירת "כל נדרי" אנו מבטלים מראש את הנדרים שאנו עתידים לידור, על ידי הצהרה מראש שאם נידור במהלך השנה איזה נדר, לא יהיה לו שום תוקף². ברוב הקהילות נוהגים לומר נוסח שכולל את שתי השיטות, וכך אנו גם מתירים את נדרי העבר, וגם מבטלים את הנדרים שאנו עתידים לידור³. 

הטעם לפתיחת תפילות יום הכיפורים בהתרת הנדרים הוא שיש לפתוח את היום בחזרה בתשובה, ועיקר התשובה אינו רק במחשבה ובדיבור עליה, ברצון ובכוונה לעשותה, אלא עיקרה במעשה של תשובה - בתיקון מעשינו בפועל. עוון הנדרים הוא עוון שניתן לתקן אותו מיד בכניסת היום בעודנו בבית הכנסת, לכן פותחים בו, ובכך אנו מתחילים את היום בתיקון מעשי של תשובה⁴. 

מלבד המשמעות ההלכתית של התרת הנדרים, יש באמירת "כל נדרי" רמז לשחרור מחטאים והרגלים רעים. מטבעו נוטה האדם להשתעבד לדחפים ויצרים, הנעשים אדונים לו, כובלים אותו ומטילים עליו "נדרים וקונמות" - מעשים שהוא מרגיש כי הוא מוכרח לעשותם, מתוך השעבוד לדחפיו ויצריו. ברגעי כניסת יום הכיפורים אנו מכריזים כי כל אלו "בטלין ומבוטלין לא שרירין ולא קיימין". הננו בני חורין ועצמאיים, בלתי תלויים בדחפים, ביצרים ובשעבודים, וחופשיים לתקן את מעשינו ולעשות רק את הטוב והישר בעיני ה'⁵.