logo-white

תוכן עניינים

הלכות ימים נוראים

הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות ימים נוראים - תוכן עניינים:

פרק כא - כניסת היום הקדוש ו"כל נדרי". פרק כא - כניסת היום הקדוש ו"כל נדרי"

דרך אמירת "כל נדרי"

facebook email whatsapp

נוהגים ששליח הציבור אומר את "כל נדרי" שלוש פעמים, כדי לחזק את הדבר1. מנהג יוצאי אשכנז לומר את "כל נדרי" בפעם הראשונה בקול נמוך, ובכל פעם נוספת להגביה את הקול מעט, כאדם שנכנס להיכל המלך, ובתחילה פונה אל המלך בקול נמוך מחמת יראתו, ולאט לאט מסתגל למעמד, ומגביה את קולו2. ושליח הציבור צריך להקפיד שלא לשנות מהנוסח הנהוג ומהמנגינות הנהוגות, כיוון ששינוי הנוסח והניגונים מבלבל את דעת הקהל3

גם הציבור צריך לומר את נוסח "כל נדרי"4, ושני טעמים לכך. טעם אחד הוא שב"כל נדרי" אנו מבטלים את הנדרים שאנו עתידים לידור, על ידי מסירת מודעה (הצהרה) שלא יהיה כל תוקף לנדרים אלו, ושליח הציבור אינו יכול למסור מודעה זו בשם הציבור, אלא כל אחד צריך לאומרה בפני עצמו. וטעם שני הוא שבאמירת "כל נדרי", כל אחד מהקהל מצטרף להתרת נדרי שאר המתפללים5

אדם שנדר נדר, צריך להתייעץ עם תלמיד חכם הבקי בהלכות נדרים כיצד להתירו, ואין לו לסמוך על כך שנִדרו בטל מחמת אמירת "כל נדרי", כיוון שיש נדרים שהתרת נדרים זו אינה מתירה אותם.

5 הערות

1.
עי' רא"ש יומא פרק ח סימן כח, וחזון עובדיה פורים עמ' צה סוף הערה עו.
2.
רמ"א תריט א, ומחזור ויטרי סימן שנא ד"ה ליל. ועיין דרכי משה תריט ב, ומטה אפרים תריט יא, שאמירת "כל נדרי" בדרך זו יוצרת אווירה של כובד ראש ויראה.
3.
רמ"א תריט א, ומשנ"ב שם. ועיין מטה אפרים תריט יא, שהניגון של "כל נדרי" הוא מתוקן ומקובל מימי קדם.
4.
משנ"ב תריט ב.
5.
עיין רא"ש יומא פרק ח סימן כח, ומטה משה (מת) סימן תתסה. ועיין ירושלים במועדיה עמ' רנא, שנשים אינן שותפות להתרת נדרי שאר המתפללים, כיוון שהן אינן כשרות להתרת נדרים, והן צריכות לומר את נוסח "כל נדרי" רק מהטעם הראשון. ועיין כל נדרי (שטסמן) עמ' תתלו, שאישה שאינה נמצאת בבית הכנסת באמירת "כל נדרי" ראוי שתעשה התרת נדרים, או שתמנה את בעלה כשליח שיתיר את נדריה בהתרת נדרים של ערב ראש השנה, ואת מסירת המודעה היא יכולה לעשות בביתה ביחידות.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ