תוכן עניינים
הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
נוהגים ששליח הציבור אומר את "כל נדרי" שלוש פעמים, כדי לחזק את הדבר1. מנהג יוצאי אשכנז לומר את "כל נדרי" בפעם הראשונה בקול נמוך, ובכל פעם נוספת להגביה את הקול מעט, כאדם שנכנס להיכל המלך, ובתחילה פונה אל המלך בקול נמוך מחמת יראתו, ולאט לאט מסתגל למעמד, ומגביה את קולו2. ושליח הציבור צריך להקפיד שלא לשנות מהנוסח הנהוג ומהמנגינות הנהוגות, כיוון ששינוי הנוסח והניגונים מבלבל את דעת הקהל3.
גם הציבור צריך לומר את נוסח "כל נדרי"4, ושני טעמים לכך. טעם אחד הוא שב"כל נדרי" אנו מבטלים את הנדרים שאנו עתידים לידור, על ידי מסירת מודעה (הצהרה) שלא יהיה כל תוקף לנדרים אלו, ושליח הציבור אינו יכול למסור מודעה זו בשם הציבור, אלא כל אחד צריך לאומרה בפני עצמו. וטעם שני הוא שבאמירת "כל נדרי", כל אחד מהקהל מצטרף להתרת נדרי שאר המתפללים5.
אדם שנדר נדר, צריך להתייעץ עם תלמיד חכם הבקי בהלכות נדרים כיצד להתירו, ואין לו לסמוך על כך שנִדרו בטל מחמת אמירת "כל נדרי", כיוון שיש נדרים שהתרת נדרים זו אינה מתירה אותם.