תוכן עניינים
הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
לאחר אמירת "כל נדרי", שליח הציבור מברך ברכת "שהחיינו" בשמחה, על שזכינו להגיע ליום הכיפורים, ויש בידינו לקיים את המצוות המיוחדות ליום זה, ולזכות בכפרת עוונותינו1. ואף על פי שבשאר החגים אנו מברכים את ברכת "שהחיינו" על כוס יין בקידוש, ביום הכיפורים, שבו אין אומרים קידוש, אומרים ברכה זו ללא כוס בכניסת היום2.
רבים מיוצאי ספרד נוהגים לצאת ידי חובה בברכת שליח הציבור, כיוון שמעלת ברכה הנאמרת עבור כמה אנשים גדולה יותר, כמו שנאמר: "ברוב עם הדרת מלך"3. אך אם אין שומעים את ברכתו היטב, או שישנו חשש ששליח הציבור אינו מכוון להוציא את הציבור ידי חובתם, עדיף שכל אחד יברך בעצמו4. יוצאי אשכנז נוהגים שכל אחד מהציבור מברך את ברכת "שהחיינו" בעצמו5, מחשש ששליח הציבור לא יכוון להוציא את הציבור ידי חובה6. ומי שמברך את ברכת "שהחיינו" בעצמו, טוב שיסיים את הברכה מעט קודם לשליח הציבור, כדי שיוכל לענות אמן על ברכת שליח הציבור7.
נשים שבירכו "שהחיינו" בהדלקת נרות, לא תברכנה "שהחיינו" עם הציבור, כיוון שהן כבר יצאו ידי חובה בברכה שבירכו בעצמן8.
יש מיוצאי ספרד הנוהגים לעשות אזכרה לנפטרים לאחר "כל נדרי", וקרובי הנפטרים מקבלים על עצמם לתת צדקה לעילוי נשמתם, כיוון שגם המתים נידונים ביום הכיפורים, וזכות הצדקה שנותנים לעילוי נשמתם עומדת להם9.