אמירת תפילה זכה ו"לך אלי תשוקתי"

עיין רמב"ן יומא פז ב, ומשנ"ב תרז א, וכף החיים תרז ב, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מד סעיף מט, מקראי קודש לרב הררי פרק ג סעיף יב.

חזון עובדיה עמ' רסב, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מד סעיף מט.

משנ"ב תרז א, כף החיים תרז ב, קיצור הלכות המועדים (תשע"ח) פרק כ סעיף ה. ועיין מנחת ישראל (דרוק) ראש השנה ויום כיפור עמ' רסה, שהחפץ חיים תיקן שיקדימו לומר את החלק שבו אדם מוחל לכל מי שפגע בו בתחילת תפילה זכה, כיוון שלפי הנוסח המקובל, חלק זה נמצא באמצע התפילה, ורבים אינם מספיקים לאומרו. ועיין אשרי האיש פרק יז סעיף כג, וחוט שני יום הכיפורים עמ' קח, שיש לעמוד בחלקי הווידוי שבתפילה זכה, כיוון שיש לעמוד בשעת אמירת הווידוי, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מו סעיף לו, וילקוט יוסף (תש"פ) עמ' תשעח, שנוהגים לשבת בעת אמירת הפיוט "לך א-לי תשוקתי", אף שווידוי צריך להיאמר בעמידה, ולפי דבריהם גם בחלקי הווידוי שבתפילה זכה, אין חובה לעמוד. ועיין ירושלים במועדיה עמ' רנב, שמי שלא אמר תפילה זכה לפני "כל נדרי", יכול לאומרה גם אחרי ערבית.