logo-white

תוכן עניינים

הלכות ימים נוראים

הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות ימים נוראים - תוכן עניינים:

פרק כ - הדלקת נרות וברכת הבנים. פרק כ - הדלקת נרות וברכת הבנים

הדלקת נרות

facebook email whatsapp

מדליקים נרות לכבוד יום הכיפורים, כפי שמדליקים נרות בערבי שבת וימים טובים1. נוסח הברכה על הדלקת הנרות הוא: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום הכיפורים", ואם יום הכיפורים חל בשבת, מברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים"2

נשים הנוהגות בערבי שבתות לברך על הנרות אחרי הדלקתם, תברכנה אחר ההדלקה גם בערב יום הכיפורים3, ונשים הנוהגות בערבי שבתות לברך על הנרות לפני הדלקתם, תברכנה לפני ההדלקה גם בערב יום הכיפורים4

כבכל חג ומועד, גם ביום הכיפורים מברכים את ברכת "שהחיינו", להודות לה' על שזכינו להגיע ליום קדוש זה. גברים וכן נערות שאינן מדליקות נרות, מברכים ברכה זו בבית הכנסת, לאחר "כל נדרי". נשים המדליקות נרות, יש מהן שמברכות ברכה זו בבית הכנסת עם כל הציבור5, ויש מהן שמברכות ברכה זו לאחר הדלקת הנרות6, וכן מנהג נשים רבות יוצאות אשכנז7. על הנשים הנוהגות כן לשים לב שלא לחזור ולברך את ברכת "שהחיינו" בבית הכנסת עם כל הציבור, כיוון שהן כבר בירכו ברכה זו8

נשים הנוהגות לקבל שבת בזמן הדלקת נרות השבת9, צריכות לחלוץ את נעלי העור לפני הדלקת הנרות, כיוון שבהדלקת הנרות הן מקבלות על עצמן את קדושת יום הכיפורים, ומשעה זו חלים עליהן כל איסורי יום הכיפורים10. נשים הנוהגות שלא לקבל עליהן את השבת בשעת הדלקת נרות11, אינן צריכות לחלוץ את נעלי העור לפני הדלקת הנרות, אך אם הן מברכות "שהחיינו" מיד לאחר הדלקת הנרות, ברכה זו נחשבת לקבלת קדושת היום, ועליהן לחלוץ את נעלי העור קודם לכן12.

12 הערות

1.
עיין שו"ע תרי א, ורמ"א שם ב, ומשנ"ב שם ו, וחזון עובדיה עמ' רנו, ואור לציון חלק ד פרק יא אות ב, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מד סעיף נה. ועיין שמירת שבת כהלכתה חלק ב פרק מד סעיף טו, שאם מייד אחרי הדלקת הנרות הולכים כל בני הבית לבית הכנסת, יש להקפיד שהנרות ידלקו עד שובם לביתם לאחר גמר התפילה. ועיין רמ"א תרי א, שכאשר יש אור בבית והבעל רואה את אשתו ועלול להתאוות לה, יש להשאיר אור בחדר השינה, כדי שלא יבואו לידי תשמיש המיטה, ועיין משנ"ב שם ה, בשם המגן אברהם, שאף שמנהג העולם אינו כן, יש להחמיר בדבר, ועיין מקראי קודש לרב הררי פרק ב הערה פא, בשם הגר"מ אליהו, שחולק וסובר שאין צורך להחמיר בדבר, ועיין קובץ הלכות פסקי הגר"ש קמינצקי עמ' שנט, שעל אף דברי המשנ"ב, לא נהגו להחמיר בזה, ועיין מגן אברהם תרי ב, וקובץ הלכות פסקי הגר"ש קמינצקי שם הערה יג, ומועדים וזמנים חלק א סימן נו, שנותנים טעם למנהג העולם, והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו, שלכתחילה יש להדליק אור בחדר השינה, אך מי שהאור יפריע לו להירדם, אינו חייב בכך. ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מד סעיף נה, שכאשר אור החשמל מגיע לחדר השינה, גם לדעת הרמ"א אין צריך להדליק נר בחדר השינה.
2.
עיין שו"ע תרי ב, ורמ"א שם א.
3.
שמירת שבת כהלכתה פרק מד סעיף יג, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מד סעיף סג.
4.
חזון עובדיה עמ' רנו. ועיין שם, שעל נשים אלו לשים לב שלא לברך את ברכת "שהחיינו" לפני הדלקת הנרות, כיוון שבברכת "שהחיינו" מקבלים את קדושת יום הכיפורים, ואסור לעשות מלאכה לאחר מכן.
5.
עיין הליכות עולם לגר"ע יוסף חלק ב עמ' רנט. אישה שלא בירכה "שהחיינו" בבית הכנסת תברך "שהחיינו" בעצמה.
6.
שער הציון תריט ז, כף החיים תרי ז, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מד סעיף נח. ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו שם, שכך ראוי לנהוג. ועיין אור לציון חלק ד פרק יא אות ב, שאישה שאינה הולכת לבית הכנסת תברך בשעת ההדלקה.
7.
עיין מטה אפרים תריט ד, לוח ארץ ישראל (טוקצינסקי).
8.
שער הציון תריט ז.
9.
עיין רמ"א רסג ה, ומשנ"ב שם.
10.
עיין שמירת שבת כהלכתה פרק מד סעיף יג, והערה מו, בשם הגרש"ז אוירבך. ועיין ירושלים במועדיה עמ' רמו, שאישה הרוצה לשתות עד סמוך לשקיעה, תדחה את הדלקת הנרות עד כמה דקות לפני השקיעה.
11.
עיין שו"ע רסג ה, ודעה א' ברמ"א שם, וחזון עובדיה שבת חלק א עמ' קסה.
12.
כף החיים תקיד קיב, חזון עובדיה עמ' רנז, שמירת שבת כהלכתה פרק מד סעיף יג.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ