logo-white

תוכן עניינים

הלכות ימים נוראים

הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות ימים נוראים - תוכן עניינים:

פרק כ - הדלקת נרות וברכת הבנים

facebook email whatsapp

מדליקים נרות לכבוד יום הכיפורים, כפי שמדליקים נרות בערבי שבת וימים טובים1. נוסח הברכה על הדלקת הנרות הוא: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום הכיפורים", ואם יום הכיפורים חל בשבת, מברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים"2

נשים הנוהגות בערבי שבתות לברך על הנרות אחרי הדלקתם, תברכנה אחר ההדלקה גם בערב יום הכיפורים3, ונשים הנוהגות בערבי שבתות לברך על הנרות לפני הדלקתם, תברכנה לפני ההדלקה גם בערב יום הכיפורים4

כבכל חג ומועד, גם ביום הכיפורים מברכים את ברכת "שהחיינו", להודות לה' על שזכינו להגיע ליום קדוש זה. גברים וכן נערות שאינן מדליקות נרות, מברכים ברכה זו בבית הכנסת, לאחר "כל נדרי". נשים המדליקות נרות, יש מהן שמברכות ברכה זו בבית הכנסת עם כל הציבור5, ויש מהן שמברכות ברכה זו לאחר הדלקת הנרות6, וכן מנהג נשים רבות יוצאות אשכנז7. על הנשים הנוהגות כן לשים לב שלא לחזור ולברך את ברכת "שהחיינו" בבית הכנסת עם כל הציבור, כיוון שהן כבר בירכו ברכה זו8

נשים הנוהגות לקבל שבת בזמן הדלקת נרות השבת9, צריכות לחלוץ את נעלי העור לפני הדלקת הנרות, כיוון שבהדלקת הנרות הן מקבלות על עצמן את קדושת יום הכיפורים, ומשעה זו חלים עליהן כל איסורי יום הכיפורים10. נשים הנוהגות שלא לקבל עליהן את השבת בשעת הדלקת נרות11, אינן צריכות לחלוץ את נעלי העור לפני הדלקת הנרות, אך אם הן מברכות "שהחיינו" מיד לאחר הדלקת הנרות, ברכה זו נחשבת לקבלת קדושת היום, ועליהן לחלוץ את נעלי העור קודם לכן12.

1.
עיין שו"ע תרי א, ורמ"א שם ב, ומשנ"ב שם ו, וחזון עובדיה עמ' רנו, ואור לציון חלק ד פרק יא אות ב, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מד סעיף נה. ועיין שמירת שבת כהלכתה חלק ב פרק מד סעיף טו, שאם מייד אחרי הדלקת הנרות הולכים כל בני הבית לבית הכנסת, יש להקפיד שהנרות ידלקו עד שובם לביתם לאחר גמר התפילה. ועיין רמ"א תרי א, שכאשר יש אור בבית והבעל רואה את אשתו ועלול להתאוות לה, יש להשאיר אור בחדר השינה, כדי שלא יבואו לידי תשמיש המיטה, ועיין משנ"ב שם ה, בשם המגן אברהם, שאף שמנהג העולם אינו כן, יש להחמיר בדבר, ועיין מקראי קודש לרב הררי פרק ב הערה פא, בשם הגר"מ אליהו, שחולק וסובר שאין צורך להחמיר בדבר, ועיין קובץ הלכות פסקי הגר"ש קמינצקי עמ' שנט, שעל אף דברי המשנ"ב, לא נהגו להחמיר בזה, ועיין מגן אברהם תרי ב, וקובץ הלכות פסקי הגר"ש קמינצקי שם הערה יג, ומועדים וזמנים חלק א סימן נו, שנותנים טעם למנהג העולם, והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו, שלכתחילה יש להדליק אור בחדר השינה, אך מי שהאור יפריע לו להירדם, אינו חייב בכך. ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מד סעיף נה, שכאשר אור החשמל מגיע לחדר השינה, גם לדעת הרמ"א אין צריך להדליק נר בחדר השינה.
2.
עיין שו"ע תרי ב, ורמ"א שם א.
3.
שמירת שבת כהלכתה פרק מד סעיף יג, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מד סעיף סג.
4.
חזון עובדיה עמ' רנו. ועיין שם, שעל נשים אלו לשים לב שלא לברך את ברכת "שהחיינו" לפני הדלקת הנרות, כיוון שבברכת "שהחיינו" מקבלים את קדושת יום הכיפורים, ואסור לעשות מלאכה לאחר מכן.
5.
עיין הליכות עולם לגר"ע יוסף חלק ב עמ' רנט. אישה שלא בירכה "שהחיינו" בבית הכנסת תברך "שהחיינו" בעצמה.
6.
שער הציון תריט ז, כף החיים תרי ז, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מד סעיף נח. ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו שם, שכך ראוי לנהוג. ועיין אור לציון חלק ד פרק יא אות ב, שאישה שאינה הולכת לבית הכנסת תברך בשעת ההדלקה.
7.
עיין מטה אפרים תריט ד, לוח ארץ ישראל (טוקצינסקי).
8.
שער הציון תריט ז.
9.
עיין רמ"א רסג ה, ומשנ"ב שם.
10.
עיין שמירת שבת כהלכתה פרק מד סעיף יג, והערה מו, בשם הגרש"ז אוירבך. ועיין ירושלים במועדיה עמ' רמו, שאישה הרוצה לשתות עד סמוך לשקיעה, תדחה את הדלקת הנרות עד כמה דקות לפני השקיעה.
11.
עיין שו"ע רסג ה, ודעה א' ברמ"א שם, וחזון עובדיה שבת חלק א עמ' קסה.
12.
כף החיים תקיד קיב, חזון עובדיה עמ' רנז, שמירת שבת כהלכתה פרק מד סעיף יג.

בערב יום הכיפורים נוהגים להדליק נר נשמה לעילוי נשמת הורים שנפטרו1, כיוון שביום הכיפורים נידונים גם המתים, ותוספת האור שעושים לכבוד היום בעבורם עומדת להם לכפר עליהם2. וכן יש הנוהגים להדליק נר כנגד כל איש נשוי3, כדי שיבוא הנר ויכפר על הנשמה שקרויה נר, כמו שנאמר "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם"4, ונר זה נקרא 'נר הבריא'5. מדליקים נר זה רק עבור איש ולא עבור אישה, כיוון שנר בגימטרייה הוא מאתיים חמישים, ומספר זה מכוון כנגד רמ"ח איברים שבגוף האיש, רוחו ונשמתו, אבל לנשים יש יותר מרמ"ח איברים6, ועוד שאישה יוצאת בנר שבעלה מדליק, כיוון ש'אשתו כגופו'7. עם זאת, אישה הרוצה להדליק נר עבור עצמה, הרשות בידה8. והטעם שמדליקים נר זה רק עבור אדם נשוי הוא שרווקים יוצאים בנר שאביהם מדליק9.

1.
רמ"א תרי ד, כף החיים תרי כז, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מד סעיף סא, קיצור שלחן ערוך (טולידאנו) סימן תקנג ד. ועיין משנ"ב תרי יב, שדי להדליק נר אחד לעילוי נשמת שני ההורים, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מד סעיף סא, שיש חולקים וסוברים שצריך להדליק נר עבור כל אחד מההורים, ועדיף לנהוג כדעה זו, והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שנוהגים להדליק נר אחד עבור שני ההורים, כיוון ש'אשתו כגופו'.
2.
עיין כלבו סימן סח ד"ה וכתב ה"ר אשר, ומשנ"ב סימן תרי ס"ק יב וסימן תרכא ס"ק יח, וכף החיים תרי כז.
3.
רמ"א תרי ד, ומשנ"ב שם יא, קיצור שלחן ערוך (טולידאנו) סימן תקנג ד. ועיין קיצור שלחן ערוך שם, שנוהגים כדברי הרמ"א להדליק נר גם עבור רווקים (שלא כדברי המשנ"ב שם יא). ועיין קיצור הלכות המועדים (תשע"ח) פרק יט סעיף נ, שצריך שהנר ידלק עד מוצאי יום הכיפורים, וכן משמע מדברי המטה אפרים תרג ח.
4.
משלי פרק כ כז. לבוש תרי ג.
5.
מטה אפרים תרג ח.
6.
מגן אברהם תרי ג, ועיין שם טעמים נוספים.
7.
הגר"י אריאל שליט"א.
8.
מטה אפרים תרג ח.
9.
שו"ת משנת יוסף חלק ט סימן קנ אות ב. ועיין שם, שגרוש או אלמן גם צריכים להדליק נר.

סמוך לכניסת החג, טוב להדליק נר שידלוק עד מוצאי יום הכיפורים, כדי שיוכלו לברך עליו במוצאי יום הכיפורים את ברכת "בורא מאורי האש", כיוון שבמוצאי יום הכיפורים ניתן לברך ברכה זו רק על נר שהודלק כדי ליהנות מאורו, והוא דלק ביום הכיפורים, כפי שיבואר בפרק לה1.

1.
משנ"ב תרכד יג, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מד סעיף ס.

סמוך לכניסת החג, נוהגים שהאב מברך את בניו ובנותיו שיזכו לאהבת ה' ויראתו, ויחשקו לקיים את מצוות ה', וייכתבו וייחתמו לחיים טובים ולשלום, כפי הנוסח הנדפס במחזורים, כיוון ששעה זו היא שעת רצון שלב האב פתוח לברך, ותפילתו נחקקת בלב הילדים, ושערי השמיים פתוחים לקבל את ברכתו1. ויש הנוהגים שגם האם מברכת את בניה ובנותיה2. וכל אדם צריך להתאמץ מאוד ולהשתדל לקבל ברכה מאביו ומאימו כל ימות השנה, וכל שכן בערב יום הכיפורים, וכל הטובה והממלכה שיש לזרעו של עשו הן מחמת שהחשיב את ברכת אביו וצעק "בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי"3.

1.
עיין מטה אפרים תריט ב, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מד סעיף סו, וקיצור הלכות המועדים (תשע"ח) פרק יט סעיף נד.
2.
הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מד סעיף סו, מקראי קודש לרב הררי פרק ב הערה צו, בשם הגר"א נבנצל שליט"א.
3.
בראשית כז לד. אלף המגן תריט ד.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ