סדר התפילה בערב יום הכיפורים

ערב יום הכיפורים הוא יום טוב¹, ואוכלים ושותים ושמחים בו על כך שיום כפרת עוונותינו קרב ובא². 

כיוון שערב יום הכיפורים הוא יום טוב, אין אומרים בו וידוי ותחנון, וכן אין אומרים בו את הפרק "למנצח וכו' יענך ה' ביום צרה" שקודם ל"ובא לציון", כיוון שיום זה אינו יום צרה³.

אמירת סליחות

יוצאי אשכנז נוהגים לקצר בסליחות בערב יום הכיפורים, כיוון שהוא יום טוב⁴; ויוצאי ספרד אומרים בו סליחות כרגיל⁵, כיוון שנוהגים בו כיום טוב רק משחרית, והזמן הראוי ביותר לאמירת סליחות הוא בסוף הלילה⁶.

אמירת "מזמור לתודה"

אמירת הפרק "מזמור לתודה" בפסוקי דזמרה היא כנגד קרבן תודה שהיו מקריבים בבית המקדש. בערב יום הכיפורים לא היו מקריבים קרבן זה, כיוון שזמן אכילתו ביום ההקרבה ובלילה שאחריו, ונמצא שהמקריב קרבן תודה בערב יום הכיפורים ממעט את זמן אכילתו, ואסור למעט את זמן אכילת הקרבנות. משום כך נהגו יוצאי אשכנז שלא לומר "מזמור לתודה" בערב יום הכיפורים⁷. יוצאי ספרד נוהגים לומר "מזמור לתודה"⁸, כיוון שאמירתו אינה רק כנגד קרבן תודה, אלא היא גם שבח והודאה לה'⁹.

אמירת "אבינו מלכנו"

יוצאי ספרד נוהגים לומר "אבינו מלכנו" בשחרית ובמנחה של ערב יום הכיפורים, כפי שנוהגים בכל עשרת ימי תשובה¹⁰, אך יוצאי אשכנז נוהגים שלא לומר "אבינו מלכנו" בערב יום הכיפורים¹¹, כיוון שלדבריהם, אמירת "אבינו מלכנו" דומה לאמירת תחנון¹². אמנם כאשר יום הכיפורים חל בשבת, גם יוצאי אשכנז אומרים "אבינו מלכנו" בשחרית של ערב יום הכיפורים, שכן למנהגם אין לומר "אבינו מלכנו" ביום הכיפורים שחל בשבת, ובכך הם משלימים את אי אמירתו ביום הכיפורים¹³.