מצוות אכילה בערב יום הכיפורים

מצווה מן התורה לאכול בערב יום הכיפורים, ולהרבות בו בסעודה¹, שנאמר: "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב"², ודרשו חז"ל: "וכי בתשעה (שהוא ערב יום הכיפורים) מתענים? והלא בעשרה מתענים! אלא לומר לך שכל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי"³. כלל בידינו, שכפי הקושי בקיום המצווה, כך גדול שכרה. אילו התורה הייתה כותבת 'בתשעה לחודש תאכלו', שכרה של מצוות האכילה בערב יום הכיפורים היה מועט, כמצווה שנעשית ללא קושי, לכן כתבה התורה את מצוות האכילה בערב יום הכיפורים בלשון עינוי ("וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ"), כדי ללמדנו ששכר האוכל בתשיעי גדול, כאילו קיים את המצווה מתוך עינוי וקושי⁴. 

כמה טעמים למצווה זו. טעם אחד הוא שיום הכיפורים עצמו הוא יום טוב, והיה ראוי לעשות בו סעודה כשאר ימים טובים, אלא שהצטווינו להתענות בו, ולכן מקדימים את הסעודה לערב יום הכיפורים⁵. ועוד טעם הוא שבמצווה זו אנו מראים שמצטערים אנו בריחוק מה' שנגרם מחמת עוונותינו, ולהיפך - כאשר הוא מכפר לנו ואנו מתקרבים אליו מחדש, אנו שמחים. לכן לקראת בוא יום הכיפורים, אנו שמחים על הקִרבה המחודשת שנזכה לה על ידי כפרת עוונותינו, ומרבים בסעודה⁶. ועוד טעם, שמאהבת ה' אותנו ציוונו לאכול ולהתחזק לפני התענית, כדי שהתענית לא תגרום לנו נזק⁷. 

נוהגים לאכול לפחות שתי סעודות בערב יום הכיפורים, סעודה אחת בשחרית, וסעודה נוספת אחר הצוהריים, לפני תחילת הצום (סעודה מפסקת)⁸.

נוהגים לאכול בסעודות ערב יום הכיפורים מאכלים חשובים לכבוד היום, כדגים ועופות, אך טוב להימנע מאכילה יתרה ומאכילת דברים הקשים לעיכול, כגון בשר בקר, כיוון שמאכלים אלו גורמים לתחושת שובע ומלאוּת המביאים לידי גאווה, וביום הכיפורים יש להתפלל מתוך ענווה ושפלות⁹.