תוכן עניינים
הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
נוהגים לעשות כפרות בערב יום הכיפורים. לוקחים כסף, ומסובבים אותו מעל הראש ואומרים: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי. זה הכסף ילך לצדקה, ואני אכנס ואלך לחיים טובים ארוכים ולשלום"1, ונותנים את הכסף לצדקה לפני יום הכיפורים2. ורמז יש בדבר, שהגימטרייה של כסף במילוי האותיות (כ"ף סמ"ך פ"ה) היא שלוש מאות וחמש, כגימטרייה של המילה 'כפרה'3.
במקורו, מנהג הכפרות נעשה על ידי לקיחת תרנגול שעתידים לשחוט, סיבובו מעל הראש ואמירת: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה התרנגול ילך למיתה ואני אכנס ואלך לחיים טובים ארוכים ולשלום", שלוש פעמים; ונתינת שווי התרנגול לעניים4. וגם כיום יש הנוהגים לקיים מנהג זה בתרנגול.
טעם מנהג הכפרות הוא לעורר את האדם למחשבה שבשל חטאיו, ראוי היה שיעשו לו מה שעתידים לעשות לתרנגול, ובזכות חזרתו בתשובה, ה' יסיר ממנו את הגזרות הרעות ובתמורה לזה הן תתקיימנה בתרנגול5. וכן יש בדבר טעם על פי הקבלה6.