מנהג הכפרות

עיין משנ"ב תרה ב. ועיין כף החיים תרה טז, שכדאי שאדם שמסובב את הכפרות מעל ראשי בני ביתו, יעשה כפרות קודם לעצמו, כדי ש'יבוא זכאי ויכפר על החייב'. ויש המהדרים לעשות כפרות על כסף כפי שווי תרנגול, כיוון שהמנהג במקורו הוא לעשות כפרות על תרנגול, כפי שיבואר להלן (עיין נטעי גבריאל פרק י סעיף יז). ועיין משנ"ב תרה ב, שכאשר יש צורך, אפשר לעשות כפרות בכל עשרת ימי תשובה. הקדמת המנהג לעשות כפרות עם כסף למנהג לעשות כפרות עם תרנגול בדברינו, נעשתה על פי הדרכת הגר"י אריאל שליט"א.

עיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מב סעיף יא, ירושלים במועדיה עמ' רלח.

יפה ללב חלק ב סימן תרה אות ב.

רמ"א תרה א, ומשנ"ב שם. ועיין שו"ע שם, שהסתייג ממנהג הכפרות, כיוון שלדעתו יש במנהג זה חשש איסור של הליכה בדרכי האמורי. 'דרכי האמורי' הם מנהגי גויים שאין בהם טעם או תועלת גלויים. ועיין כף החיים תרה ח, ובן איש חי שנה ראשונה פרשת וילך אות ב, וחזון עובדיה עמ' רכב, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מב, ושו"ת אור לציון חלק ד פרק ח, וקיצור שלחן ערוך (טולידאנו) תקמח א, שיוצאי ספרד נוהגים את מנהג הכפרות, ועיין אור לציון שם הערה א, שסומכים הם בזה על הטעמים שגדולי ישראל נתנו למנהג זה, ועל האר"י הקדוש, שהקפיד לקיים את מנהג הכפרות. ועיין רמ"א תרה א, ומשנ"ב שם, שיש הלוקחים תרנגול לבן, כלשון הכתוב "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ" (ישעיהו א יח). ועיין משנ"ב תרה ג, שכאשר יש קושי כלכלי, כמה אנשים יכולים לעשות כפרות על תרנגול אחד. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו, שאין לחזור ולהשתמש באותו תרנגול פעמים רבות לאנשים שונים, משום צער בעלי חיים. ועיין רמ"א תרה א, שלוקחים תרנגול ממין זכר לזכר, ותרנגולת לנקבה. ועיין רמ"א תרה א, ומשנ"ב שם, שלוקחים שני תרנגולים בשביל אישה מעוברת: תרנגולת בשביל האישה עצמה, ותרנגול זכר, שמא העובָּר ממין זכר. ואם ידוע שהעובָּר ממין נקבה, די בתרנגולת אחת, ועיין קובץ הלכות פסקי הגר"ש קמנצקי פרק כג הערה ח, שבזמננו רבים נוהגים לקחת תרנגול אחד לכל בני המשפחה, אף שבכל משפחה יש גם זכרים וגם נקבות, כיוון שהתכלית העיקרית של המנהג היא לעורר את האדם לתשובה, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, שדי בתרנגול אחד לכל בני המשפחה.

משנ"ב תרה ב.

פרי עץ חיים שער יום הכיפורים פרק א.