logo-white

תוכן עניינים

הלכות ימים נוראים

הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות ימים נוראים - תוכן עניינים:

פרק יח - דיני התפילות בעשרת ימי תשובה. פרק יח - דיני התפילות בעשרת ימי תשובה

חתימת ברכת "השיבה שופטינו"

facebook email whatsapp

בעשרת ימי תשובה משנים גם את החתימה של ברכת "השיבה שופטינו", ובמקום לומר: "ברוך אתה ה' מלך אוהב צדקה ומשפט", אומרים: "ברוך אתה ה' המלך המשפט"1. זאת כיוון שבימים אלו ה' מנהיג את עולמו בתור מלך השופט ודן את עולמו, ולכן אומרים "המלך המשפט", שמובנו הוא שה' שופט את בריותיו2.

הטעם שאומרים "המלך המשפט" ולא "המלך השופט" הוא כדי לרמוז שגם הקב"ה בעצמו כביכול נשפט, שכן אמרו חכמים שכאשר ה' גוזר על עם ישראל גזרות לא טובות, הוא מצטער בצערם, כמו שנאמר: "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה"3. נמצא שכאשר ה' שופט את עם ישראל, הוא שופט גם את עצמו כביכול4

אדם שטעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט", יתקן מיד את טעותו ויאמר "המלך המשפט". אך אם הוא שם לב לטעותו לאחר שכבר התחיל את הברכה הבאה, או לאחר שעבר משך זמן של "תוך כדי דיבור", אין הוא יכול יותר לתקן את מה שאמר5; ונחלקו השלחן ערוך והרמ"א בדינו. 

לדעת השלחן ערוך, חתימת "המלך המשפט" מעכבת, ולכן אדם שלא חתם כראוי, ולא תיקן את טעותו מיד, צריך לחזור לתחילת ברכת "השיבה שופטינו" ולהמשיך משם כסדר התפילה, ואם כבר סיים את התפילה, עליו לחזור ולהתפלל מתחילת התפילה6. זאת כיוון שבעשרת ימי תשובה יש להזכיר את העניין שה' שופט את בריותיו, ולדעתו, המובן של "מלך אוהב צדקה ומשפט" הוא שה' אוהב שבריותיו עושים צדקה ומשפט, אך לא נזכר בביטוי זה שה' עצמו שופט את ברואיו7

אמנם לדעת הרמ"א, חתימת "המלך המשפט" אינה מעכבת, כיוון שלדעתו המובן של "מלך אוהב צדקה ומשפט" הוא שה' אוהב לעשות צדקה ומשפט, ונמצא שגם באמירה זו מזכירים את משפטו של הקב"ה. לכן לדעת הרמ"א, אדם שסיים את הברכה ולא תיקן את טעותו מיד, ימשיך בתפילתו ולא יחזור לברכת "השיבה שופטינו"8

להלכה, יוצאי אשכנז נוהגים כדעת הרמ"א9, אך בקרב יוצאי ספרד נחלקו המנהגים. יש מיוצאי ספרד הנוהגים בעניין זה כדעת הרמ"א. ואף שבדרך כלל יוצאי ספרד פוסקים כדעת השלחן ערוך, בעניין זה הם נוהגים כדעת הרמ"א כיוון שכלל בידינו: "ספק ברכות להקל", ומאחר שלדעת הרמ"א, החוזר ומתפלל מברך ברכות לבטלה, יש לחשוש לשיטתו10. ויש הנוהגים כדעת השלחן ערוך, כיוון שלדבריהם כבר נהגו בהלכה זו כדעת השלחן ערוך, ובמקום שיש מנהג, אין אומרים "ספק ברכות להקל"11

אדם שיש לו ספק אם אמר "המלך המשפט" או שאמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" יש להניח שאמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" כפי שרגיל לומר, ולדעת השלחן ערוך עליו לחזור ולהתפלל12.

12 הערות

1.
שו"ע תקפב א.
2.
לבוש תקפב ב.
3.
תהלים צא טו.
4.
פירוש התפילות והברכות לרבנו יהודה בן רבי יקר (רבו של הרמב"ן) עמ' פז (ירושלים תשל"ט).
5.
שו"ע תקפב ב, ומשנ"ב שם.
6.
שו"ע תקפב ב. ועיין שו"ע קיז ה, ומשנ"ב שם, שאמירת הפסוק יהיו לרצון אמרי פי (שאחר "אלוקי נצור") נחשבת כסיום התפילה, אף שהמתפלל לא פסע את שלוש הפסיעות שבסיום.
7.
לבוש קיח א.
8.
רמ"א קיח א, ולבוש קיח א.
9.
משנ"ב קיח ג.
10.
בן איש חי נצבים שנה ראשונה אות יט, כף החיים תקפב ח, הערות הגר"מ אליהו לקיצור שולחן ערוך (גאנצפריד) סימן קכט הערה ד, קיצור שלחן ערוך (טולידאנו) קו א, שו"ת אור לציון חלק ד פרק ו שאלה ד.
11.
חזון עובדיה עמ' קצג. ועיין שם, שאדם שצריך לחזור ולהתפלל, טוב שיתנה שאם ההלכה היא כדעת הרמ"א, תפילתו תהיה תפילת נדבה.
12.
שו"ע תקפב א.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ