הכנה מן היום הראשון ליום השני של ראש השנה

ביום הראשון של ראש השנה, אסור לעשות דברים לצורך היום השני של ראש השנה, לדוגמה: אסור לערוך את השולחן, לשטוף כלים או להוציא את האוכל ממקומו ביום הראשון לצורך היום השני. הסיבה לכך קשורה לטעם שבגללו אנו חוגגים את ראש השנה במשך יומיים. כאמור, אנו חוגגים את ראש השנה יומיים משום שבזמן שקידשו את החודש על פי הראייה, רוב עם ישראל לא ידע אם ראש השנה חל ביום השלושים לחודש אלול, או ביום השלושים ואחד. בזמן ההוא, ביום השלושים אסור היה לעשות דברים לצורך היום השלושים ואחד, כיוון שאפשר שיום השלושים הוא יום טוב, ויום השלושים ואחד הוא יום חול, ואסור להכין מקודש לחול. וכיוון שאנו חוגגים יומיים על סמך המנהג שהיה אז, אנו מקיימים את הלכות היום כפי שנהגו בדור ההוא, ולכן גם אנחנו איננו עושים ביום הראשון של ראש השנה דברים לצורך היום השני¹. 

במקום הצורך, אפשר להקל ולעשות ביום הראשון פעולה לצורך היום השני של ראש השנה, בדרך שבה לא ניכר שהדבר נעשה לצורך היום השני. לדוגמה: במקום הצורך, מותר להוציא בשעות הצהריים אוכל מהמקפיא כדי שיפשיר וניתן יהיה לאוכלו בסעודת הלילה, שכן יש סיכוי שהאוכל יפשיר עוד לפני הלילה וניתן יהיה לאוכלו עוד ביום הראשון, וכך לא ניכר שהדבר נעשה לצורך היום השני. וכן מותר במקום הצורך להביא אוכל עבור סעודת הלילה, כל עוד לא ניכר שהוא מיועד לסעודת הלילה. אבל היתר זה נאמר רק בנוגע לפעולות שאינן מלאכה, והן אסורות רק משום איסור ההכנה מקודש לחול, אך פעולות שיש בהן מלאכה, כגון בישול ואפייה, אסור לעשותן לצורך היום השני, גם אם לא ניכר שהן נעשות לצורכו². 

מזמן צאת היום הראשון, ניתן להתחיל בהכנות ליום השני של ראש השנה³. 

כאשר היום הראשון של ראש השנה חל בשבת, יש לומר לאחר צאת היום הראשון "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" לפני שעושים דברים שאסור לעשותם בשבת⁴.