logo-white

תוכן עניינים

הלכות ימים נוראים

הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות ימים נוראים - תוכן עניינים:

פרק יד - יום טוב שני של ראש השנה. פרק יד - יום טוב שני של ראש השנה

הכנה מן היום הראשון ליום השני של ראש השנה

facebook email whatsapp

ביום הראשון של ראש השנה, אסור לעשות דברים לצורך היום השני של ראש השנה, לדוגמה: אסור לערוך את השולחן, לשטוף כלים או להוציא את האוכל ממקומו ביום הראשון לצורך היום השני. הסיבה לכך קשורה לטעם שבגללו אנו חוגגים את ראש השנה במשך יומיים. כאמור, אנו חוגגים את ראש השנה יומיים משום שבזמן שקידשו את החודש על פי הראייה, רוב עם ישראל לא ידע אם ראש השנה חל ביום השלושים לחודש אלול, או ביום השלושים ואחד. בזמן ההוא, ביום השלושים אסור היה לעשות דברים לצורך היום השלושים ואחד, כיוון שאפשר שיום השלושים הוא יום טוב, ויום השלושים ואחד הוא יום חול, ואסור להכין מקודש לחול. וכיוון שאנו חוגגים יומיים על סמך המנהג שהיה אז, אנו מקיימים את הלכות היום כפי שנהגו בדור ההוא, ולכן גם אנחנו איננו עושים ביום הראשון של ראש השנה דברים לצורך היום השני1

במקום הצורך, אפשר להקל ולעשות ביום הראשון פעולה לצורך היום השני של ראש השנה, בדרך שבה לא ניכר שהדבר נעשה לצורך היום השני. לדוגמה: במקום הצורך, מותר להוציא בשעות הצהריים אוכל מהמקפיא כדי שיפשיר וניתן יהיה לאוכלו בסעודת הלילה, שכן יש סיכוי שהאוכל יפשיר עוד לפני הלילה וניתן יהיה לאוכלו עוד ביום הראשון, וכך לא ניכר שהדבר נעשה לצורך היום השני. וכן מותר במקום הצורך להביא אוכל עבור סעודת הלילה, כל עוד לא ניכר שהוא מיועד לסעודת הלילה. אבל היתר זה נאמר רק בנוגע לפעולות שאינן מלאכה, והן אסורות רק משום איסור ההכנה מקודש לחול, אך פעולות שיש בהן מלאכה, כגון בישול ואפייה, אסור לעשותן לצורך היום השני, גם אם לא ניכר שהן נעשות לצורכו2

מזמן צאת היום הראשון, ניתן להתחיל בהכנות ליום השני של ראש השנה3

כאשר היום הראשון של ראש השנה חל בשבת, יש לומר לאחר צאת היום הראשון "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" לפני שעושים דברים שאסור לעשותם בשבת4.

4 הערות

1.
שו"ע תקג א, ומשנ"ב שם, ורמ"א תרסז א.
2.
עיין משנ"ב תרסז ה, וילקוט יוסף יום טוב וחול המועד סימן תקג סעיף ו, והלכות חג בחג ימים נוראים פרק טו סעיף ד. ועיין חזון עובדיה שבת חלק ב עמ' תמז, הסובר שלצורך מצווה, יש לסמוך על הסוברים שהוצאת אוכל מהמקפיא כדי שיפשיר אינה אסורה משום הכנה, הן משום שאין זה אלא כמטלטל את המאכל ממקום למקום, והן משום שיש לסמוך על דעת שו"ת מהרש"ג חלק א סימן סא, הסובר שאיסור הכנה מקודש לחול נאמר רק כאשר אדם עושה דבר בשבת כדי לחסוך לו טרחה במוצאי שבת, או כדי לחסוך לו זמן, שלא יצטרך לעשות דבר זה בלילה, אך כשעושה כן כדי למנוע מעצמו הפסד, או משום שבמוצאי שבת לא ניתן יהיה לעשות את הדבר, אין בכך איסור.
3.
שו"ע תקג א, ובאור הלכה שם ד"ה ביום טוב, וירושלים במועדיה לגר"א נבנצל שליט"א עמ' רכז. ועיין הליכות עולם לגר"ע יוסף חלק א עמ' שט, שמתיר לטרוח לצורך היום השני כרבע שעה לאחר השקיעה, ואם יש צורך גדול בכך, הדבר מותר מיד לאחר שקיעת החמה, וזאת על פי שיטתו שם, שבמקום צורך גדול, מותר לעשות איסור דרבנן בזמן 'בין השמשות' של צאת השבת. ועיין באור הלכה סימן שמב סעיף א ד"ה 'בין השמשות', שאוסר לעשות איסור דרבנן בזמן 'בין השמשות' של צאת השבת, גם כשיש בכך צורך גדול, כיוון שיש לחשוש לשיטת רבי יוסי הסובר שזמן 'בין השמשות' לא מתחיל בשקיעת החמה, אלא מאוחר יותר. ועיין ירושלים במועדיה עמ' רכז, ולוח בינה לעיתים, שנוהגים שלא להתחיל בהכנות ליום השני של ראש השנה לפני הזמן המצוין בלוחות זמני היום כזמן צאת החג, שזמן זה נקבע כדי לצאת מכל ספק.
4.
משנ"ב רצט לו.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ