ברכת "שהחיינו" לפני התקיעות ביום השני של ראש השנה

כשם שהפוסקים נחלקו אם יש לברך ברכת "שהחיינו" בלילה השני של ראש השנה, כך הם גם נחלקו אם יש לברך את ברכת "שהחיינו" לפני תקיעות השופר ביום השני. מנהג יוצאי אשכנז הוא לברך ברכת "שהחיינו" לפני תקיעת שופר ביום השני, כפי שהם נוהגים לברך "שהחיינו" בלילה השני של ראש השנה. וכשם שבשעה שמברכים "שהחיינו" בלילה השני של ראש השנה, ראוי להניח על השולחן פרי חדש או ללבוש בגד חדש, כדי לצאת מהספק, כך גם ראוי שבעל התוקע ילבש בגד חדש, ויתכוון בברכת "שהחיינו" גם עליו, כדי לצאת מן הספק¹. מנהג יוצאי ספרד הוא שלא לברך את ברכת "שהחיינו" לפני תקיעות השופר ביום השני², אף שגם הם מברכים "שהחיינו" בלילה השני של ראש השנה. וזאת כיוון שיש הבדל בין ברכת "שהחיינו" הנאמרת על יום ראש השנה לברכת "שהחיינו" הנאמרת על מצוות שופר: ברכת "שהחיינו" הנאמרת על היום, צריכה להיאמר בסמוך ליום, ולכן ברכת "שהחיינו" הנאמרת בלילה הראשון של ראש השנה אינה פוטרת את היום השני. אך ברכת "שהחיינו" הנאמרת על מצוות שופר, אינה חייבת להיאמר בסמיכות לקיום המצווה, ולכן ברכת "שהחיינו" הנאמרת על השופר ביום הראשון, פוטרת גם את אמירתה ביום השני³. 

ספרדי המתפלל במניין אשכנזי, לא יענה אמן על ברכת "שהחיינו" שמברכים לפני תקיעות השופר ביום השני, כדי שלא להפסיק בין ברכת השופר לתקיעות, אך יתכוון לצאת בה ידי חובה⁴. 

כאשר יום ראשון של ראש השנה חל בשבת, אין תוקעים בו בשופר, ולכן לדעת כולם יש לברך ברכת "שהחיינו" ביום השני⁵.