logo-white

תוכן עניינים

הלכות ימים נוראים

הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות ימים נוראים - תוכן עניינים:

פרק יג - שינה ביום ראש השנה, ותשליך

facebook email whatsapp

נוהגים שלא לישון ביום ראש השנה עד חצות היום, שכן אמרו חכמים שהישן בראש השנה, מזלו ישן כל השנה1. כוונת הדברים היא שאדם שאינו חס על נפשו ואינו מתחזק בראש השנה בתפילה ובמעשים טובים, המלאך המליץ עליו בשמים אינו מלמד עליו זכות, ולכן הוא זוכה פחות להארת פנים במשך השנה2. אחרי חצות היום אפשר לישון, שכן אדם כבר התחזק במחצית הראשונה של היום בתפילה ובשמיעת תקיעות השופר3.

ההולך בטל הרי הוא כישן4, שאף הוא אינו מתחזק בעשיית מעשים טובים בראש השנה5, וגרוע הוא מהישן, כיוון שעולות בליבו מחשבות זרות שעלולות להטריד אותו בתפילתו6.

אדם שהשינה נצרכת לו כדי שיוכל לכוון בתפילה כראוי, רשאי לישון בראש השנה אף לפני חצות היום, כיוון ששנתו היא הכנה לתפילה7.

1.
רמ"א תקפג ב, ומשנ"ב שם. ועיין משנ"ב שם, שאדם שחש בראשו, רשאי לסמוך על הסוברים שמותר לישון בראש השנה. עיין בן איש חי שנה ראשונה פרשת נצבים אות יא, וכף החיים תקפג לט, שיש להתעורר לפני עלות השחר, כדי שלא לישון ביום, ועיין הליכות שלמה פרק א סעיף כג, שחולק וסובר שלא אמרו חכמים שהישן בראש השנה מזלו ישן כל השנה, אלא במי שהולך לישון ביום, אך הישן בבוקר כדרכו בכל יום, שינתו נמשכת אחרי שינת הלילה, ואין בה חשש.
2.
מטה אפרים תקצח א, קובץ הלכות לגר"ש קמינצקי פרק כ הערה ג.
3.
עיין משנ"ב תקפג ט.
4.
מטה אפרים תקצח א, משנ"ב תקפג ט, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מ סעיף ט.
5.
קובץ הלכות לגר"ש קמינצקי פרק כ הערה ג.
6.
עיין מטה אפרים תקצח א.
7.
הליכות שלמה פרק א סעיף כד.

ביום הראשון של ראש השנה, לאחר תפילת מנחה, נוהגים ללכת למקור מים ולומר שם פסוקי תפילה ובקשה, ובכללם את הפסוק: "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם"1. כמה טעמים למנהג זה. טעם אחד הוא להזכיר את עקדת יצחק, שכן אמרו חז"ל שבשעה שהלך אברהם לעקוד את יצחק בנו, רצה השטן לעכב בעדם, ונעשה לפניהם כנהר גדול, שלא יוכלו לעבור, ונכנסו לנהר והתחילו לעבור בו, עד שהגיעו להם המים עד צוואריהם, תלה אברהם את עיניו לשמים ואמר: "ריבון העולמים נגלית אלי ואמרת לי הודע שמי בכל העולם והעלה בנך לעולה, ולא הרהרתי אחר דבריך ולא עכבתי מאמריך, ועכשיו באו מים עד נפש, אם טובע יצחק בני, היאך יתייחד שמך?" מיד גער הקדוש ברוך הוא בשטן והלך לו2. ועוד טעם למנהג ה'תשליך' הוא שבראש השנה אנו ממליכים את ה' למלך, וכאשר ממליכים מלך, עושים זאת ליד מעיין, לרמוז שתימשך מלכותו כמעיין הנובע ללא הפסק; וכך גם אנו מייחלים שקבלת מלכות ה' עלינו תימשך ללא הפסק3

יש נוהגים לנער את שולי הבגדים בזמן אמירת הפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם"4, לרמוז שעלינו להשליך את החטאים, ולקבל על עצמנו שמעתה ואילך 'בגדינו יהיו לבנים', ונהיה נקיים מכל חטא5. ועוד טעם יש בזה, להראות שהצד הפנימי שבנו הוא קדוש וטהור, והעוונות הם חיצוניים לנו, כמו הבגדים שאינם חלק מהאדם אלא חיצוניים לו6

כאשר יום ראשון של ראש השנה חל בשבת, רבים מקיימים את מנהג ה'תשליך' ביום השני של ראש השנה, כיוון שפעמים רבות, הנהר או באר המים הם מחוץ לעירוב, ואנשים עלולים לטלטל חפצים בהליכתם, ולעבור בשוגג על איסור הוצאה מרשות לרשות7.

1.
מיכה ז יט. רמ"א תקפג ב, חזון עובדיה עמ' קפו, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מ סעיף טו. ועיין רמ"א תקפג ב, שיש לומר תשליך ליד נהר, ועיין כף החיים תקפג ל, בשם האר"י, שאפשר לומר תשליך גם ליד שפת הים או שפת באר, ועיין כף החיים שם, שבמקום שאין באר, אפשר גם לומר ליד בור מים, ואף אם אין בבור מים, אפשר לומר לידו תשליך, שכן ההליכה למקור מים היא רק לשם רמז. ועיין סדר תשליך ומנהגיו עמ' מג, מכתבי הגר"ח קנייבסקי והגר"א נבנצל, שמשמע שכאשר אין בור מים, אפשר לומר תשליך ליד ברז או כלי עם מים, ועיין תל תלפיות (מכון הוראה ומשפט) גיליון סב עמ' יב, בשם הגרי"ש אלישיב, שניתן לומר תשליך רק ליד מים המחוברים לקרקע. ועיין משנ"ב תקפג ח, שעדיף לומר תשליך ליד מקור מים שיש בו דגים, לסימן שנפרה ונרבה כדגים, ושלא תשלוט בנו עין הרע, כדגים, שאין עין הרע שולטת בהם.
2.
משנ"ב תקפג ח, על פי ילקוט שמעוני פרשת וירא רמז צט.
3.
מטה אפרים סימן תקצח הגהת המחבר בקצה המטה סוף ס"ק ח.
4.
עיין מטה אפרים תקצח ד, כף החיים תקפג ל.
5.
מטה אפרים שם. ועיין כף החיים שם.
6.
הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מ סעיף טז.
7.
משנ"ב תקפג ח. ועיין חזון עובדיה עמ' קפז, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק מ סעיף כא ואילך, שכאשר אין חשש שיעברו על איסור הוצאה, כגון שמקור המים הוא בתוך השטח המוקף בעירוב, יש לעשות תשליך ביום הראשון אף כאשר הוא חל בשבת. ומנהג יוצאי אשכנז אינו כן.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ