logo-white

תוכן עניינים

הלכות ימים נוראים

הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

הלכות ימים נוראים - תוכן עניינים:

פרק יב - טעות בתקיעות

facebook email whatsapp

פעמים שבעל התוקע אינו מצליח לתקוע כראוי, או שהוא טועה ותוקע תקיעה שאינה מתאימה, לדוגמה, במקום לתקוע שברים, הוא תוקע תרועה. בפרק זה נבאר מה הדין במצבים אלו, ולהיכן צריך לחזור כאשר אירעה טעות בתקיעות1.

כל יחידה של שלושה קולות - בפני עצמה

התקיעות מורכבות מיחידות של שלושה קולות: תקיעה, קול אמצעי ותקיעה. כל יחידה של תקיעות עומדת בפני עצמה. לכן משעה שבעל התוקע תקע יחידה אחת כראוי, הוא לעולם לא יצטרך לחזור ולתקוע יחידה זו. לדוגמה: אדם שתקע תשר"ת (תקיעה, שברים-תרועה, תקיעה) כראוי, ואירעה תקלה ביחידה הבאה של תשר"ת, לא יצטרך לתקוע שוב את יחידת התשר"ת הראשונה, כיוון שיחידה זו עומדת בפני עצמה והיא נתקעה כראוי. וכן אדם שתקע תש"ת (תקיעה, שברים, תקיעה) כראוי, ולאחר מכן טעה בתקיעת תר"ת (תקיעה, תרועה, תקיעה), לא יצטרך לתקוע שוב את יחידת התש"ת, כיוון שהיא עומדת בפני עצמה, והיא נתקעה כראוי2.

1.
עיין משנ"ב תקצ לה, שהדינים להלן נכונים בין ב'תקיעות דמיושב' ובין ב'תקיעות דמעומד', אך אם אירעה טעות בתקיעות שלאחר התפילה, אין צורך לחזור ולתקן את הטעות, כיוון שאין חובה לתקוע אותן מן הדין. ועיין לוח ההלכות והמנהגים (תשע"ח), קונטרס קיצור דיני תקיעות הערה 75, שבמקום שיש חשש שישנם אנשים שמתכוונים לצאת בתקיעות שלאחר התפילה, יש לדקדק בהן ולתקוע אותן כראוי.
2.
שו"ע תקצ ט.

אם כן, כאשר אירעה טעות בתקיעות, השאלה שעולה היא האם יש להמשיך ממקום הטעות, או שיש לחזור לתקיעה הראשונה בתחילת היחידה. לדוגמה: אדם שתקע את התקיעה כראוי בתחילת יחידת תר"ת, אך כאשר הוא תקע את התרועה, אירעה תקלה, האם די שיתקע שוב את התרועה, או שעליו לחזור לתקיעה הראשונה ולהתחיל את היחידה מחדש? התשובה לשאלה זו תלויה בסוג התקלה שאירעה, כפי שיבואר. 

ההלכה שלפיה נקבע אם צריך לחזור לתקיעה הראשונה ביחידה או שדי לתקוע ממקום הטעות, היא ההלכה שאסור שיהיה הפסק בין התקיעה הראשונה לבין הקול האמצעי ביחידה, ובין הקול האמצעי ביחידה לתקיעה האחרונה ביחידה. לדוגמה: בסדר תר"ת, התרועה צריכה להיות סמוכה לתקיעה שלפניה, ואסור שיהיה קול שיפסיק ביניהם, וכן היא צריכה להיות סמוכה לתקיעה שלאחריה, ואסור שיהיה קול שיפסיק ביניהם; וכן הוא בסדר תש"ת ובסדר תשר"ת. כאשר אירעה טעות, ואדם תקע תקיעה שאינה שייכת לאותה יחידה, תקיעה זו מהווה הפסק בין התקיעה הראשונה או האחרונה לקול האמצעי, וצריך לחזור ולתקוע את כל היחידה מחדש. 

לדוגמה: אדם שתקע שברים במקום תרועה בסדר תר"ת, צריך לחזור ולתקוע מחדש את סדר תר"ת: תקיעה, תרועה ותקיעה, ואינו יכול רק לתקן ולתקוע תרועה במקום שברים. זאת כיוון שהשברים היוו הפסק בין התקיעה הראשונה לתרועה שאחריה1. וכן אדם הנמצא בסדר תר"ת, ולאחר שתקע תקיעה ותרועה, התבלבל ותקע שברים במקום לתקוע את התקיעה האחרונה, צריך לחזור ולתקוע מחדש את סדר תר"ת, ואינו יכול רק לתקן ולתקוע את התקיעה האחרונה, כיוון שהשברים הפסיקו בין התרועה לתקיעה האחרונה2

יתרה מכך, אדם הנמצא בסדר תר"ת, ותקע תקיעה ותרועה, ולאחר מכן התבלבל ובמקום לתקוע את התקיעה האחרונה, הוא תקע שוב תרועה, גם הוא צריך להתחיל את יחידת התר"ת מחדש, ולתקוע תקיעה, תרועה ותקיעה, ולא יוכל להסתפק רק בתקיעת התקיעה האחרונה. זאת כיוון שהתרועה השנייה, (שנתקעה שלא כדין) מהווה הפסק בין התרועה הראשונה (שנתקעה כדין) לבין התקיעה האחרונה3

כיוון שתקיעת הקול האמצעי פעמיים מצריכה לחזור לתקיעה הראשונה ביחידה, לכן בכל המצבים שבהם ישנו ספק אם התקיעה האמצעית נתקעה כראוי, יש לחזור לתקיעה הראשונה ביחידה. לא ניתן לתקוע שוב את התקיעה האמצעית, כיוון שאם התקיעה האמצעית נתקעה בפעם הראשונה כראוי, נמצא שהיא נתקעה פעמיים, והדבר פוסל את כל היחידה. גם לא ניתן להמשיך לתקיעה האחרונה ביחידה, שמא התקיעה האמצעית לא נתקעה כראוי. לכן במצבים אלו יש לחזור לתחילת היחידה, ולתקוע את כל היחידה מחדש4.

1.
שו"ע תקצ ז, ומשנ"ב שם ס"ק כט.
2.
שו"ע תקצ ז, ומשנ"ב שם ס"ק כט. ועיין לוח ארץ ישראל (טוקצינסקי) כללים לתקיעות אות ו, שיישום נוסף של הלכה זו הוא כאשר צריך לתקוע את תקיעת שברים-תרועה, ובמקום לתקוע שברים-תרועה ברצף, בעל התוקע שהה יותר משיעור של כדי נשימה בין השברים לתרועה. שהייה זו מנתקת את התרועה מהשברים שלפניה. נמצא שבמקום תקיעת שברים-תרועה, בעל תוקע תקע שברים, ולאחר מכן תרועה. וכך התרועה נחשבת קול שאינו שייך ליחידה, ויש לחזור לתחילת היחידה, ולתקוע מחדש תשר"ת. עיין משנ"ב תקצ ל, שיישום נוסף של דין זה הוא כאשר במקום לתקוע שברים-תרועה, בעל התוקע הקדים את התרועה לשברים. במקרה זה התרועה נחשבת קול שאינו שייך ליחידה, ויש לחזור לתקיעה הראשונה, ולתקוע מחדש את יחידה זו, ועיין משנ"ב שם, שיש חולקים וסוברים שהתרועה אינו נחשבת קול שאינו שייך ליחידה, כיוון שעתידים לתקוע אותה אחרי השברים, ואין צורך לחזור לתקיעה הראשונה, אלא יש לתקוע שוב שברים-תרועה.
3.
שו"ע תקצ ח.
4.
לוח ארץ ישראל (טוקצינסקי) כללים לתקיעות אות ד. ועיין שם אות ז, שכאשר ישנו ספק האם התקיעה האחרונה נתקעה כראוי, די לתקוע אותה שוב, ואין צורך לחזור לתחילת היחידה, מכיוון שבכל אופן אין בכך בעיה: אם התקיעה שנתקעה בפעם הראשונה נתקעה כראוי, היחידה כבר הסתיימה ויצאו בה ידי חובה, ואם היא נתקעה שלא כראוי, היא אינה מהווה הפסק בין הקול האמצעי לתקיעה הנוספת. ועיין חיי אדם קמב יב, ולוח ארץ ישראל (טוקצינסקי) כללים לתקיעות אות ד, שיישום של דין זה הוא כאשר בעל התוקע היה צריך לתקוע תרועה, ולאחר תקיעת שלושה קולות קצרים נפסק קול התרועה. במקרה זה, עליו לחזור לתקיעה הראשונה, ולתקוע שוב: תקיעה, תרועה ותקיעה. הטעם לכך הוא שכמבואר לעיל, הראשונים נחלקו אם קול התרועה מורכב משלושה קולות קצרים או מתשעה קולות קצרים. לפי ריב"א, קול התרועה מורכב מתשעה קולות קצרים, ולפי רש"י, קול התרועה מורכב משלושה קולות קצרים. נמצא שלפי ריב"א, אדם זה לא תקע את התרועה כראוי, ועליו לתקוע שוב תרועה. אך לפי רש"י, התרועה נתקעה כראוי, ועליו להמשיך בתקיעות ולתקוע את התקיעה שלאחר התרועה. לדעת רש"י, אם הוא יתקע שוב תרועה, הרי הוא תוקע: תקיעה, תרועה, תרועה, תקיעה, וכבר התבאר לעיל, שאדם שתקע שתי תרועות, אינו יוצא ידי חובה. ומאחר שאנו חוששים לשתי הדעות, יש להתחיל את היחידה מחדש ולתקוע: תקיעה, תרועה ותקיעה. ועיין פסקי תשובות סימן תקצ הערה 60, שיש חולקים על זה. והכרעת הגר"י אריאל שליט"א, כדעה הראשונה.

תקיעה שאינה במקומה מהווה הפסק, לא רק אם היא נתקעה בשלמותה, אלא אף אם היא נתקעה בחלקה. לדוגמה: אדם שנמצא בסדר תר"ת, ולאחר שתקע תקיעה ותרועה, התבלבל והתחיל לתקוע שברים, ומיד אחר שהתחיל לתקוע את קול השברים, שם לב לטעותו, והפסיק - עליו לחזור לתקיעה הראשונה, גם אם הוא תקע רק קול אחד מתוך שלושת קולות השברים, כיוון שגם קול חלקי זה מפסיק בין התרועה לתקיעה האחרונה1.

1.
משנ"ב תקצ כט. ועיין שו"ע תקצ ז, ומשנ"ב שם כז, שכאשר היה צורך לתקוע את תקיעת שברים-תרועה, ובעל התוקע תקע שני שברים, והתחיל להריע, התרועה אינה נחשבת קול שאינו שייך ליחידה, ואין צורך לחזור לתחילת היחידה, אלא יש לתקוע שוב את תקיעת שברים-תרועה.

 כיוון שאסור שיהיה הפסק בין קולות השופר שבתוך כל יחידת תקיעות, יש להיזהר בעניין שמיעת קולות השופר מבית כנסת אחד למשנהו; שכן קולות השופר הנשמעים מבית הכנסת האחד מהווים הפסק לתקיעות הנתקעות בבית הכנסת האחר1. ולכן בבתי כנסת שסמוכים זה לזה, וקולות השופר נשמעים מבית כנסת אחד למשנהו, יש לדאוג שלא יתקעו בשני בתי הכנסת במקביל.

1.
עיין שו"ע תקצ ח, וביאור הלכה שם ד"ה כמתעסק. ועיין משנ"ב שם לג, שזוהי דעת השלחן ערוך, אבל לדעת המגן אברהם, קול שופר הנשמע מבית כנסת אחד אינו מהווה הפסק למתפללים בבית הכנסת אחר, כיוון שמתפללי בית הכנסת האחר אינם מתכוונים לצאת בו ידי חובה, ועיין ביאור הלכה שם, שלכתחילה יש לחוש לדעת השלחן ערוך. ועיין אור לציון חלק ד פרק ה שאלה כד, שחולק על הביאור הלכה, וסובר שגם לדעת השלחן ערוך, קול שאין מתכוונים לצאת בו ידי חובה מהווה הפסק רק לתוקע את אותו הקול, ולא לשומעים.

אדם שהתכוון לתקוע תקיעה מתאימה ולא הצליח לתקוע כראוי, והתקיעה שעלתה בידו נשמעה כקול שאינו שייך לאותה יחידה, קול זה אינו מהווה הפסק, כיוון שכוונתו הייתה לתקוע את התקיעה הראויה. לכן הוא יכול לתקוע שוב את הקול המתאים, ואין הוא צריך לחזור לתקיעה הראשונה ביחידה. לדוגמה: אדם שנמצא בסדר תר"ת, ותקע תקיעה ותרועה כראוי, אך כאשר ניסה לתקוע את התקיעה האחרונה, לא עלה הדבר בידו, וקול התקיעה נפסק ונשמע כקול הראשון של קול השברים או כקול קצר של תרועה, אינו צריך לחזור ולתקוע מתחילת יחידת התקיעות, אלא די בכך שיתקע שוב את התקיעה כראוי1.

1.
משנ"ב תקצ לד, והליכות שלמה פרק ב סעיף ח. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו, שאם בעל התוקע ניסה לתקוע תקיעה שלוש פעמים, ובכל פעם קול התקיעה נפסק ונשמע כקול הראשון של השברים, נמצא שתקע שברים, וצריך לחזור לתקיעה הראשונה, וכן כתב בספר פסקי תשובות סימן תקצ אות ט, ובלבד שהדבר נעשה בנשימה אחת, ועיין שו"ת אבן ישראל חלק ט סימן מח, שחולק וסובר שאין צריך לחזור לתקיעה הראשונה, כיוון שכוונת בעל התוקע הייתה לתקיעה ולא לשברים.

יחידת תקיעות (כלומר תקיעה, קול אמצעי ותקיעה) שנתקעה כראוי, עלתה לשומעים, ולעולם אין צורך לחזור ולתקוע אותה שוב.

יחידה שאירעה בה תקלה, ובין התקיעה הראשונה לקול האמצעי, או בין הקול האמצעי לתקיעה האחרונה נתקעה תקיעה שאינה שייכת ליחידה, היחידה נפסלה, ויש לחזור ולתקוע אותה מהתחלה.

כאשר בעל התוקע ניסה לתקוע תקיעה מתאימה, ולא הצליח לתקוע אותה כראוי, עליו לתקוע את התקיעה שלא עלה בידו לתקוע, ואין הוא צריך לחזור לתחילת היחידה.

כאשר בעל התוקע תקע את הקול האמצעי, והתעורר ספק אם עלה בידו לתקוע אותו כראוי, עליו לחזור לתחילת היחידה.

דין זה נאמר רק בקול האמצעי. אך כאשר בעל התוקע ניסה לתקוע את התקיעה האחרונה, והתעורר ספק אם עלה בידו לתקוע אותה כראוי, די לתקוע אותה שוב, ואין צורך לחזור לתחילת היחידה.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ