פרק יב - טעות בתקיעות

פעמים שבעל התוקע אינו מצליח לתקוע כראוי, או שהוא טועה ותוקע תקיעה שאינה מתאימה, לדוגמה, במקום לתקוע שברים, הוא תוקע תרועה. בפרק זה נבאר מה הדין במצבים אלו, ולהיכן צריך לחזור כאשר אירעה טעות בתקיעות¹.

כל יחידה של שלושה קולות - בפני עצמה

התקיעות מורכבות מיחידות של שלושה קולות: תקיעה, קול אמצעי ותקיעה. כל יחידה של תקיעות עומדת בפני עצמה. לכן משעה שבעל התוקע תקע יחידה אחת כראוי, הוא לעולם לא יצטרך לחזור ולתקוע יחידה זו. לדוגמה: אדם שתקע תשר"ת (תקיעה, שברים-תרועה, תקיעה) כראוי, ואירעה תקלה ביחידה הבאה של תשר"ת, לא יצטרך לתקוע שוב את יחידת התשר"ת הראשונה, כיוון שיחידה זו עומדת בפני עצמה והיא נתקעה כראוי. וכן אדם שתקע תש"ת (תקיעה, שברים, תקיעה) כראוי, ולאחר מכן טעה בתקיעת תר"ת (תקיעה, תרועה, תקיעה), לא יצטרך לתקוע שוב את יחידת התש"ת, כיוון שהיא עומדת בפני עצמה, והיא נתקעה כראוי².

אם כן, כאשר אירעה טעות בתקיעות, השאלה שעולה היא האם יש להמשיך ממקום הטעות, או שיש לחזור לתקיעה הראשונה בתחילת היחידה. לדוגמה: אדם שתקע את התקיעה כראוי בתחילת יחידת תר"ת, אך כאשר הוא תקע את התרועה, אירעה תקלה, האם די שיתקע שוב את התרועה, או שעליו לחזור לתקיעה הראשונה ולהתחיל את היחידה מחדש? התשובה לשאלה זו תלויה בסוג התקלה שאירעה, כפי שיבואר. 

ההלכה שלפיה נקבע אם צריך לחזור לתקיעה הראשונה ביחידה או שדי לתקוע ממקום הטעות, היא ההלכה שאסור שיהיה הפסק בין התקיעה הראשונה לבין הקול האמצעי ביחידה, ובין הקול האמצעי ביחידה לתקיעה האחרונה ביחידה. לדוגמה: בסדר תר"ת, התרועה צריכה להיות סמוכה לתקיעה שלפניה, ואסור שיהיה קול שיפסיק ביניהם, וכן היא צריכה להיות סמוכה לתקיעה שלאחריה, ואסור שיהיה קול שיפסיק ביניהם; וכן הוא בסדר תש"ת ובסדר תשר"ת. כאשר אירעה טעות, ואדם תקע תקיעה שאינה שייכת לאותה יחידה, תקיעה זו מהווה הפסק בין התקיעה הראשונה או האחרונה לקול האמצעי, וצריך לחזור ולתקוע את כל היחידה מחדש. 

לדוגמה: אדם שתקע שברים במקום תרועה בסדר תר"ת, צריך לחזור ולתקוע מחדש את סדר תר"ת: תקיעה, תרועה ותקיעה, ואינו יכול רק לתקן ולתקוע תרועה במקום שברים. זאת כיוון שהשברים היוו הפסק בין התקיעה הראשונה לתרועה שאחריה¹. וכן אדם הנמצא בסדר תר"ת, ולאחר שתקע תקיעה ותרועה, התבלבל ותקע שברים במקום לתקוע את התקיעה האחרונה, צריך לחזור ולתקוע מחדש את סדר תר"ת, ואינו יכול רק לתקן ולתקוע את התקיעה האחרונה, כיוון שהשברים הפסיקו בין התרועה לתקיעה האחרונה². 

יתרה מכך, אדם הנמצא בסדר תר"ת, ותקע תקיעה ותרועה, ולאחר מכן התבלבל ובמקום לתקוע את התקיעה האחרונה, הוא תקע שוב תרועה, גם הוא צריך להתחיל את יחידת התר"ת מחדש, ולתקוע תקיעה, תרועה ותקיעה, ולא יוכל להסתפק רק בתקיעת התקיעה האחרונה. זאת כיוון שהתרועה השנייה, (שנתקעה שלא כדין) מהווה הפסק בין התרועה הראשונה (שנתקעה כדין) לבין התקיעה האחרונה³. 

כיוון שתקיעת הקול האמצעי פעמיים מצריכה לחזור לתקיעה הראשונה ביחידה, לכן בכל המצבים שבהם ישנו ספק אם התקיעה האמצעית נתקעה כראוי, יש לחזור לתקיעה הראשונה ביחידה. לא ניתן לתקוע שוב את התקיעה האמצעית, כיוון שאם התקיעה האמצעית נתקעה בפעם הראשונה כראוי, נמצא שהיא נתקעה פעמיים, והדבר פוסל את כל היחידה. גם לא ניתן להמשיך לתקיעה האחרונה ביחידה, שמא התקיעה האמצעית לא נתקעה כראוי. לכן במצבים אלו יש לחזור לתחילת היחידה, ולתקוע את כל היחידה מחדש⁴.

תקיעה שאינה במקומה מהווה הפסק, לא רק אם היא נתקעה בשלמותה, אלא אף אם היא נתקעה בחלקה. לדוגמה: אדם שנמצא בסדר תר"ת, ולאחר שתקע תקיעה ותרועה, התבלבל והתחיל לתקוע שברים, ומיד אחר שהתחיל לתקוע את קול השברים, שם לב לטעותו, והפסיק - עליו לחזור לתקיעה הראשונה, גם אם הוא תקע רק קול אחד מתוך שלושת קולות השברים, כיוון שגם קול חלקי זה מפסיק בין התרועה לתקיעה האחרונה¹.

 כיוון שאסור שיהיה הפסק בין קולות השופר שבתוך כל יחידת תקיעות, יש להיזהר בעניין שמיעת קולות השופר מבית כנסת אחד למשנהו; שכן קולות השופר הנשמעים מבית הכנסת האחד מהווים הפסק לתקיעות הנתקעות בבית הכנסת האחר¹. ולכן בבתי כנסת שסמוכים זה לזה, וקולות השופר נשמעים מבית כנסת אחד למשנהו, יש לדאוג שלא יתקעו בשני בתי הכנסת במקביל.

אדם שהתכוון לתקוע תקיעה מתאימה ולא הצליח לתקוע כראוי, והתקיעה שעלתה בידו נשמעה כקול שאינו שייך לאותה יחידה, קול זה אינו מהווה הפסק, כיוון שכוונתו הייתה לתקוע את התקיעה הראויה. לכן הוא יכול לתקוע שוב את הקול המתאים, ואין הוא צריך לחזור לתקיעה הראשונה ביחידה. לדוגמה: אדם שנמצא בסדר תר"ת, ותקע תקיעה ותרועה כראוי, אך כאשר ניסה לתקוע את התקיעה האחרונה, לא עלה הדבר בידו, וקול התקיעה נפסק ונשמע כקול הראשון של קול השברים או כקול קצר של תרועה, אינו צריך לחזור ולתקוע מתחילת יחידת התקיעות, אלא די בכך שיתקע שוב את התקיעה כראוי¹.

יחידת תקיעות (כלומר תקיעה, קול אמצעי ותקיעה) שנתקעה כראוי, עלתה לשומעים, ולעולם אין צורך לחזור ולתקוע אותה שוב.

יחידה שאירעה בה תקלה, ובין התקיעה הראשונה לקול האמצעי, או בין הקול האמצעי לתקיעה האחרונה נתקעה תקיעה שאינה שייכת ליחידה, היחידה נפסלה, ויש לחזור ולתקוע אותה מהתחלה.

כאשר בעל התוקע ניסה לתקוע תקיעה מתאימה, ולא הצליח לתקוע אותה כראוי, עליו לתקוע את התקיעה שלא עלה בידו לתקוע, ואין הוא צריך לחזור לתחילת היחידה.

כאשר בעל התוקע תקע את הקול האמצעי, והתעורר ספק אם עלה בידו לתקוע אותו כראוי, עליו לחזור לתחילת היחידה.

דין זה נאמר רק בקול האמצעי. אך כאשר בעל התוקע ניסה לתקוע את התקיעה האחרונה, והתעורר ספק אם עלה בידו לתקוע אותה כראוי, די לתקוע אותה שוב, ואין צורך לחזור לתחילת היחידה.